במי תפגע ההתמודדות של האיש והחיוך • פרשנות

משה כחלון, האיש והחיוך, נסקו אל-על בקדנציה הקודמת של ממשלת נתניהו, עת זכה בתפקיד הכפול:  שר רווחה ושר תקשורת.

אמרו עליו שבמשרד הרווחה לא השקיע מי-יודע-מה, אבל איש לא יכול היה לקחת ממנו את ההצלחה המסחררת במשרד התקשורת. מלחמתו בגופים החזקים, עם חיוך ובלי פחד, הפכה לשם דבר. הרווח היה כולו שלנו: קיצוץ משמעותי בחשבונות הטלפונים הסלולארים של כולנו.

אבל דווקא אז, בשיא תהילתו, החליט לפרוש. הרינונים דיברו על אי שביעות רצון מראש הממשלה, בנימין נתניהו, על תחושה של כפיות טובה ושל אפליה על רקע עדתי. ברקע הדהדו מילותיו המשבחות של נתניהו לחברי הממשלה: “תהיו כחלונים”, אבל נראה שמאחורי הקלעים העניינים לא היו כה וורודים כפי שנשמעו.

קהל עדרי מחפש בית

מאז פרישתו מהליכוד, בקול רעש תקשורתי, עסוק כחלון בקרב של חייו, הקרב החזרה לזירה הפוליטית. יצא לי לפגוש בו בכנס ‘מעורבים’ באילת, שארגן עיתון מעריב. לא צריך להיות פרשן פוליטי, כדי להבחין באהדה הציבורית שנשפכה אליו מכל עבר. העם אוהב אותו, האיש הקטן בשטח מחובר אליו.

בכל מערכת בחירות יש קהל עדרי גדול שמחפש לעצמו בית. קהל שנע בין מפלגת שינוי, גמלאים ויש עתיד של הבן יאיר.  במערכת הבחירות הבאות הוא שוב יצפה לשינוי, ויחפש לעצמו מפלגת אופנה חדשה.

הפזילה של משה כחלון אל עבר מצביעי המחאה החברתית אמורה להפחיד מאוד את יאיר לפיד. אלא שהעובדה שדווקא ‘ידיעות אחרונות’ מעניק את הבמה בה מכריז כחלון על קאמבק, מעידה שלא כלפי לפיד מופנה האיום, כי אם, ובעיקר, אל עבר הליכוד של נתניהו.

יש לכחלון הרבה חברים, בליכוד פנימה, שחשים שהמפלגה אינה עוד הבית שלהם. “שכל מיני גויים השתלטו על הליכוד כי הבינו שזו מפלגת שלטון וצריך להשפיע בתוכה”, כפי שאומר כחלון בראיון שיפורסם ביום שישי.

בהם הוא ינסה לנגוס.

נוטל מש”ס את המרכולת

אבל יש עוד  מפלגה שאמורה לחוש מאוימת.

ש”ס של אחרי לכתו של הגר”ע יוסף זצ”ל נותרה ללא הרבה מרכולת בשקה. מורשת מרן החזיקה מעמד בבחירות המקומיות, שנערכו זמן קצר לאחר פטירתו. ספק אם תמכור עצמה לקראת הבחירות הבאות, כמה שנים לאחר הסתלקותו הכואבת.

הסכסוכים הפנימיים, העובדה שבית מרן כבר אינו ממש מחובר לתנועה, האיום התמידי של ח”כ אלי ישי (מכחיש, מכחיש) בדבר הקמת מפלגה אלטרנטיבית – כל אלו ועוד הפכו את ש”ס למפלגה שבלי דגל חברתי, אין לה הרבה עם מה להגיע אל הבוחר הקלאסי של התנועה.

כשכחלון, איש מסורתי, מדבר על “צמצום פערים, שיקום שכונות, שיקום חברתי, שיקום חינוכי”, הוא נוטל מש”ס את המרכולת.  הוא, כמובן, יידע גם להסביר מדוע ש”ס כבר לא שם.

הריצה הזו של כחלון, אם כי עדיין לא ברור באיזו מסגרת, פוגעת גם באלי ישי, במידה והיה מצטרף לחלום  של אי אלו אנשי חצרות שחלמו להעמידו בראש מפלגה אלטרנטיבית לש”ס. כעת נשאר להם רק לסייע בהישרדותה של המפלגה שהקים הגר”ע זצ”ל, אל מול המתחרה המאיים שקם לה ממזרח. האיש עם חיוך הגדול על פניו.