העדות של ניר חפץ: בעיות זיכרון, העדויות הסותרות – ותרגיל פסול I חשיפה מטלטת

החשדות נגד נתניהו בתיק 4000, מתבססים במידה רבה על העדות של יועץ התקשורת לשעבר ניר חפץ. אלא שתמלילי החקירה שפרסם הערב (שני) הפרשן הפוליטי הבכיר עמית סגל במהדורה המרכזית של חדשות 12 מעלים סימני שאלה לגבי אותה עדות.

בעדויות של חפץ, לאחר שחם על הסכם עד המדינה, התגלו סתירות, הוא גם סיפר לחוקרים על פגישות שלא היו והוא שינה גרסאות מספר פעמים, במה שנראה כמו ניסיון לרצות את החוקרים, בעקבות לחצים בלתי אנושיים שהופעלו עליו.

לפי מידע שהגיע לחדשות 12, החוקרים הפעילו על חפץ לחצים פסולים כדי לגרום לו לחתום על הסכם עד המדינה ואף להחליף עורך דין.

כחלק ממאמצים אלו זימנה המשטרה לחקירה אדם נוסף שאינו קשור כלל לתיק 4000 בתירוץ קלוש, ובמהלך חקירתו נשאל אותו אדם שאלות לא רלוונטיות – כל זאת על מנת להפוך את חפץ לעד מדינה.

הלחצים אכן עשו את פעולתם – חפץ החליף עורך דין וחתם על ההסכם.

משרד המשפטים עשה הערב מאמצים גדולים בכדי למנוע את פרסום הפרטים של אותן טענות.

בואו נעשה סדר:
– ננקט צעד חקירתי חסר תקדים בניסיון לשנות את עדות חפץ שהוא פי אלף מכל רכב ברסלב לפילבר
– מנדלבליט בתגובה מדהימה מודה שלא אישר את המהלך.
– זאת אחרי שהתגלה שהיועץ גם לא ידע בזמן אמת על שיגור בנו של אלוביץ כמדובב לאביו.
– ואז רשויות החוק רצות לסכל את הפרסום. מדהים.

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) November 4, 2019

בנוסף, במהלך תקופת מעצרו הארוכה, כלומר לפני שחתם על הסכם עד המדינה, קיבל חפץ יחס קשה מהחוקרים.

מהתמלולים עולה כי לאורך כל חקירתו הוא התלונן על עקיצות הפשפשים, אך במקום טיפול הפציר בו החוקר לחתום על הסכם.

כשחפץ אומר לחוקר: “תן לי טיפול למה אני יוצא מדעתי מהגירודים האלה, זה פשוט משגע אותי הגירודים” – שאל אותו החוקר בתגובה: “מה אתה רוצה שאני אעשה? זה לא מסכן חיי אדם. תפתח כפתור, קצת תעשה פו על המקום.

“תשובה אחת (שמירה על זכות השתיקה) שווה לך את כל הגירודים והבלאגן והסבל וחוסר השינה הזה? אתה יודע מה מצחיק אותי? שמה שמטריד אותך זה הפריחה בגוף ולא כל מה שאומרים לך. אנחנו מדברים פה על עשרות עקיצות. זה ייקח קצת יותר מכמה ימים, אבל זה עקיצה.

וביום שיוודע פה איך שברו את חפץ ומה עשו לו כדי לתת את העדות המצחיקה שלו.
גם גדולי שונאיו של נתניהו יגעלו מהמערכה שהוביל שי התופר ניצן.
וצו האיסור שהוטל מייד כדי להגן על ניצן בסוף לא יחזיק.
והאמת תצא.
בחיי מה קורה במדינה הזו ואיך מי שקורה לעצמו עיתונאי יכול להגן על התועבה הזו

— שמעון ריקלין (@Riklin10) November 4, 2019

“מה שחשוב לי שאתה תבין, אם לא הבנת את זה עד עכשיו, זה שאנחנו יודעים הכל. ואנחנו גם יודעים ככה מהר מהר לנתח את המצבים, ולהבין בדיוק מי אתה ומה אתה ואת הסובבים שלך ואת המעגל שקרוב אליך, וכל מה שרק אפשר אנחנו נבדוק. דבר דבר בצורה מאוד מאוד מסודרת. לא נשאיר אבן אחת שלא נהפוך. אנחנו אוספים ראיות נגדך, ואנשים מדברים. ואתה יודע אתה נמצא בתחנה והרכבת שם והדלתות עוד שניה נסגרות. ויש מי שנכנס לרכבת ונוסע, ויש מי שמתלבט. ומה קורה למי שמתלבט?”.

•

חפץ טען על עצמו לא פעם שיש לו בעיות בזיכרון.

“אני כבר מתבלבל לי מה אני זוכר מהחקירה ומה אני באמת זוכר, זה מתערבב”, אמר חפץ בחקירתו יום אחרי שחתם על הסכם עד המדינה. בהזדמנות אחרת ציין: “זיכרון זה לא הצד החזק שלי. אני חלש בטווח ארוך, אני אזכור עכשיו הרבה אבל עוד חצי שנה אשכח”.

זה לא הכל: הנה חילופי גרסאות מהממים בעניין פגישה שהייתה או לא הייתה עם פילבר בשליחות נתניהו. pic.twitter.com/jZbnMehhJn

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) November 4, 2019

גם אם ניר חפץ סובל מבעיות זיכרון, 15 הימים הרצופים שבהם היה עצור, מהתקופות הארוכות בתולדות המדינה לעבירות צווארון לבן, גרמו לו להיזכר בפרטים חדשים – חלקם, לא תאמינו,  מאירועים שבכלל לא התרחשו.

בחתימת הסכם עד המדינה הבטיח חפץ שיוכל לקשור את נתניהו לאישור עסקת בזק-יס על ידי תיאור פגישה משולשת של אלוביץ’ נתניהו ושלו.

בחקירתו הוא אכן מספר:

חפץ: “אני בהלם שאני זוכר”.

חוקר: “אתה זוכר כי היו לך שבועיים לחפור רק בזה”.

חפץ: “אתה יודע מה? נכון. לא ידעתי את זה על המוח האנושי”.

חוקר: “הוא מזהה אינטרסים המוח האנושי”.

חפץ: “אני בטוח שזה היה ממש כמה ימים לפני הבחירות. נתניהו ידע שאני בא לענייני הבחירות, לא היה לו מושג על הדבר הזה”.

יש רק בעיה אחת – באיכון הטלפונים מתגלה שלא היה שום מפגש משולש בתקופת הבחירות. התאריך היחיד שבו נפגשו השלושה הוא ארבעה חודשים לפני הבחירות, ב-28 בנובמבר 2014. לכן, חמישה חודשים אחרי חקירתו כשמתברר שהגרסה שמסר איננה נכונה, חפץ מזומן ומנסה לתקן את גרסתו.

חפץ: “זה יכול להיות גם מיד אחרי הבחירות. למה? כי בתקופה הזו הייתי בצוות המשא ומתן הקואליציוני, אז גם הייתי כמעט כל יום בירושלים. מה גם שזכור לי שהפגישה הייתה באווירה נינוחה, לכן זה לא הפליא אותי אם זה היה גם אחרי הבחירות. ביקשתי את הפגישה מדוד שרן”.

אך בזמן הפגישה האמורה לא היה משא ומתן ושרן כלל לא כיהן בלשכת ראש הממשלה. אך בפרוטוקול נרשמות רק ארבע מלים: חוקרים ונחקר יצאו מהחדר.

כשהם חוזרים והתיעוד מתחדש, חפץ פשוט נזכר בתאריך הנכון: “בואו נגיד סתם, עשרים ושמונה בנובמבר 2014”.

פניתי ליועמ״ש לברר האם זכרונו של חפץ נלקח בחשבון ובעיקר – האם היועץ אישר את אמצעי החקירה חסר התקדים נגד חפץ. תגובתו: היועץ *לא אישר* את הפעולה, אין בכך כדי לאשר את קיומה. מה שמדהים בנוסף לתגובה הוא שבמקביל במשרד המשפטים נקטו צעדים למנוע את פרסום הפרטים, שאינני יכול לפרטם

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) November 4, 2019

•

בעיות הזיכרון נמשכו גם כאשר דובר על פיטורי מנכ”ל משרד התקשורת אבי ברגר, פיטורים שלפי כתב החשדות נעשו בלחצו של שאול אלוביץ’.

תחילה טען עד המדינה: “אלוביץ’ לא שלח אותי לדבר על זה עם ביבי. מעולם לא דיברתי עם ביבי על הפיטורים של ברגר, לא לפני ולא אחרי. לעולם לא. למיטב ידיעתי הוא פוטר כי הייתה לו אפס תקשורת עם ראש הממשלה”.

למחרת הוא דווקא נזכר:

חוקר: “אתמול אמרת שלא דיברת עם ביבי על פיטורי ברגר. ואילו כיום אתה מציין שכן דיברת אתו. תסביר את הפער בבקשה”.

חפץ: “תוך, תוך כדי ה… החקירה, עכשיו באחת השאלות שאתם שאלתם אותי זה הבליח לי בזיכרון, אבל… אבל הבליח כזיכרון כללי”.

תהליכי זיכרון דומים התרחשו גם באשר לשאלה אם חפץ נשלח בידי נתניהו להורות למנכ”ל משרד התקשורת להאט את קצב ירידת המחירים של בזק, דבר שיעזור לאלוביץ’. במקרה אחר חפץ אפילו תיאר אירועים שלא יכלו להתקיים, אך החוקר הפנה את תשומת ליבו לעניין והציע לו למחוק את הפרטים.

כך למשל ציין חפץ שאלוביץ’ ביקש הארכה כשפעל לאשר את עסקת בזק-יס, למרות שהוא מעולם לא ביקש אחת כזו.

•

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: “אין בכוונתנו לנהל את הליך השימוע בתקשורת. היועץ המשטפי לממשלה לא אישר אף אחת מהפעולות הנטענות בשאילתה. יובהר כי אין באמור לאשר את אמיתות הטענות העולות בשאילתה”.

ציוץ מחדש איננו מהווה אישור לנכונות התוכן. https://t.co/6SXvq3pGFr

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) November 4, 2019