הנהג שהאוטובוס שלו הפך ל’שטיבל על גלגלים’ פרש וזו הסיבה העצובה

הנהג הכי משמח בארץ – עוזב את ההגה: ר’ משה דוד כהן, תושב העיר ביתר עלית, שסרטונים שתיעדו את עבודתו כנהג חברת ‘קווים’ – כבשו את הרשתות החברתיות,  מסיר את הידיים מההגה, ועוזב את החברה.

בראיון לאתר חב”ד-COL לאחר הפרישה, הוא מגולל את סיפורו המיוחד, סיפור שאין בו ‘הפי-הנד’.

נתחיל מהסוף. מדוע עזבת את העבודה?

“עזבתי את עבודתי באין ברירה. מאחר שבהנהלת ‘קווים עילית’ יצאו בשורה של תקנות חדשות, שגרמו לשכרי להצטמצם באלפי שקלים – עקב הגבלת קבלת שכר מעל איקס שעות – וגם דחסו בפחות שעות יותר עבודה ברצף ובצפיפות.

“כך שאם הייתי מעוניין בכל זאת להישאר ולתפקד גם בעבודה וגם בענייני הבית, הייתי צריך לוותר על כשש או שבע אלף ש״ח לחודש”.

בינתיים, עד שימצא פרנסה חדשה, הוא מגיע מידי יום אל חניון החברה וממשיך להניח תפילין לנהגים.

יש חרדים שראו בך דוגמא ועשו הסבת מקצוע לנהגי אוטובוס? 

“אני מרגיש שהייתי רוח חיה הן אצל הנהגים הוותיקים החרדים שעבדו מאילוץ דוחק הפרנסה, אבל לא הרגישו בנוח בעבודתם. גם לאלו שמחפשים מקור פרנסה מכובד, שאצל הרבה מהם ראו את העבודה הזאת כדוגמא ממני, ככיוון חיובי ונכון וגם מכובד”ץ

איך היית מגדיר את האוטובוס שלך?

“הכינוי על האוטובוס הנוסעים נתנו: בית חב”ד או שטיבל על גלגלים. אני מצדי הפנמתי, שאין צורך בעשיה גדולה, מספיק מאור פנים ושירות שלא מקובל בעולם. אפילו אם לא רואים את פני הנהג, מספיק האווירה, הרוגע והאכפתיות”.

האם קרה שנוסעים זעמו עליך? ואיך הגבת?

“לא זוכר שהיה מישהו שכעס עלי אישית. אבל הרבה פעמים אנשים עלו כועסים מאיזה סיבה שרק לא היה, אבל תוך דקות אחדות הם הפכו למחייכים ומאושרים מהנסיעה, והרבה מהם אפילו באו לשבח אותי על שהם היו כעוסים או עצובים והם יורדים מאושרים ושמחים. יש משהו יותר מעודד מזה?”

הראיון המלא באתר חב”ד-COL