תביעת מיליונים: יולדת מתה בגלל סירוב להעביר מכשיר מציל חיים

שורה של מחדלים רפואיים לכאורה, מתוארת בתביעה אותה הגישה עו”ד דורית פילו, בשמו של אלמן ושלושת ילדיו, אשר איבדו את אם המשפחה במהלך לידה בביה”ח אסף הרופא.

על פי התביעה הגיעה היולדת, בת 37, מנהלת גן ילדים במרכז הארץ, במצב בריאותי תקין לאסף הרופא לאחר תשעה חודשי היריון תקינים, וזאת על מנת ללדת בפעם השלישית.

למרות שלא היתה אינדיקציה רפואית לכך, החליט הצוות הרפואי לזרז את הלידה באמצעים תרופתיים (אוקסיטוצין), אולם הלידה לא התקדמה.

הצוות הרפואי שקל לבצע ניתוח קיסרי, ולאחר מכן חזר בו והוחלט על מתן עירוי אמניוטי. הרופא שערך את העירוי יצא מהחדר מבלי להישאר ליד היולדת כנדרש, והשאיר את היולדת רק עם מיילדת בחדר.

כשתי דקות לאחר תחילת העירוי, הופיעה ירידה דרסטית בדופק העובר, היולדת החלה לתלונן על קושי בנשימה ולחץ בחזה, התמוטטה ואיבדה את הכרתה.

הצוות הרפואי, שחשד כי היא סובלת מתסחיף מי שפיר, העביר אותה לניתוח חירום במחלקת טיפול נמרץ במהלכו חולצה התינוקת בשלום.

לאחר הניתוח, מצבה של האם המשיך להתדרדר, ובשעות הלילה, כאשר מצבה התייצב היא הועברה למחלקה לטיפול נמרץ. אחת מהרופאות המטפלות במחלקה טלפנה לרופא עמית, ששימש באותו מועד ככונן בביה”ח בילינסון – וביקשה ממנו להעביר בדחיפות לאסף הרופא את מכשיר ה-ECMO של בילינסון.

על פי התביעה, ECMO הינו מכשיר מציל חיים, המצליח לחמצן את דמם של המטופלים באמצעות מכשור מלאכותי, ומיועד לחולים הסובלים מכשל ריאתי או לבבי זמני.

משום מה, סירב הכונן לבקשתה של עמיתתו, בטענה כי מקרה זה אינו מתאים לשימוש במכשיר – וללא כל הסבר נוסף.

בשעות הבוקר נפטרה היולדת בהותירה אחריה בעל אלמן ושלושה ילדים יתומים, וביניהם תינוקת בת יומה.

ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות על מנת לחקור את האירוע פרסמה את מסקנותיה, לפיהן פעל הצוות הרפואי כשורה אף שהיו כשלים פרוצדוראליים כדבריה. בד בבד, המליצה הועדה להנגיש מכשירי ECMO לבתי חולים נוספים.

ד”ר רמי מאור, מומחה בגניקולוגיה ובמיילדות, מבקר בצורה חריפה ביותר את מסקנות ועדת הבדיקה במשרד הבריאות, וטוען כי האישה הגיעה אל ‘אסף הרופא’ במצב בריאותי תקין, ולא הייתה שום אינדיקציה רפואית לזרז את לידתה (לא היו לה תנאים צוואריים מתאימים). לדבריו, ניסיון זירוז הלידה נעשה בניגוד להנחיות האיגוד הישראלי ובניגוד לפרקטיקה הרפואית הסבירה.

בנוסף, לדבריו, מתן העירוי האמיונטי, שגרם ככל הנראה להתדרדרות החמורה במצבה – נעשה מבלי שמולא אפילו לא תנאי אחד המצריך את נתינתו.

ד”ר מאור קובע, כי מסקנות הועדה מטעם משרד הבריאות, שמונתה לבדוק את המקרה, סותרות מחקר מהשנים האחרונות המצביע על הישנות גבוהה פי ארבעה של תסחיף מי שפיר בקרב יולדות שעברו השראת לידה.

פרופ’ שפירא, מומחה להרדמה, שחוות דעתו צורפה אף היא לתביעה, קובע שהרופאים ב’אסף הרופא’ לא ערכו אבחנה מבדלת למצבה של היולדת ולמשל לא שללו את האפשרות שהיולדת סובלת מקריש דם בלב.

במקרה כזה, לדבריו, ניתוח לב פתוח היה יכול להציל את חייה..

בנוסף קובע פרופ’ שפירא כי מכשיר ה-ECMO היה מציל, בסבירות גבוהה ביותר – את חיי היולדת. לדבריו, על הרופאים היה להביא את המכשיר כבר בעת הניתוח שבוצע ביולדת, וחובה היה על הרופאה ב’אסף הרופא’ להתעקש ולדרוש את המכשיר מבילינסון, או מכל בית חולים אחר בארץ שהמכשיר נמצא ברשותו.

מנגד, בכתב ההגנה שהוגש על ידי המדינה – שבבעלותה בית החולים אסף הרופא – נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף.

המדינה מסתמכת על דו”ח ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, לפיו לא נפל כל דופי בהתנהלות צוות בית החולים אסף הרופא. “אין כל קשר סיבתי בין המחדלים המיוחסים לביה”ח והמוכחשים על ידו, לפטירת המנוחה שנגרמה למרות טיפול רפואי מקצועי ומסור”, נטען בכתב ההגנה. “ההתדרדרות במצבה של המנוחה היתה בלתי צפויה, בלתי נמנעת או בלתי ניתנת למניעה באורח סביר”.

פרקליטת המשפחה, עו”ד דורית פילו, אומרת על כך: “לא סביר שמשרד הבריאות עצמו בודק התנהלות של בית חולים בבעלות המדינה”.

גם שירותי בריאות כללית, בעליו של בית חולים בלינסון, הגישה כתב הגנה, בו הכחישה את הטענות למחדלים המיוחסות לבית החולים בילינסון המופעל על ידי הקופה.

בכתב ההגנה נטען, כי כונן בילינסון פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש, תוך שיקול דעת מתאים, וקיבל החלטה בהתאם לנסיבות ולממצאים שעמדו בפניו בזמן אמת.