השילוב של אבל ותקווה, צער ואמונה – הוא היוצר את השלמות

שבת תשעה באב נקראת ‘שבת חזון’, שם הנושא משמעות של דבר נשגב, תקווה, עתיד מזהיר.

רבי לוי-יצחק מברדיצ’ב היה אומר שהשבת שלפני תשעה באב נקראת ‘חזון’ –  מלשון ‘מחזה’, שכן מראים בה לכל יהודי את חזון בית המקדש השלישי. אמנם העיניים הגשמיות אינן רואות את המחזה, אבל הנשמה שבקרבנו רואה גם רואה.

אך הטעם הפשוט לכינוי המיוחד ‘חזון’ הוא על שם הפטרת השבת, שמתחילה במילים “חזון ישעיהו בן-אמוץ”. הפטרה זו מלאה דברי תוכחה קשים ביותר לעם ישראל, והנביא מזהיר את העם על הצפוי לו אם לא יתקן את דרכיו.

לא להשלים

נמצא שהשם ‘שבת חזון’ משלב אבל ותקווה, את יגון הגלות וזוהר הגאולה. שתי התחושות הללו כרוכות יחדיו ואי-אפשר לזו בלא זו.

אבל וכאב בלי תקווה ואמונה, מובילים לעצב וייאוש. תקווה ואמונה שאינן מלוּות תחושת אבל וצער על החורבן והגלות – אינן אמיתיות. דווקא השילוב של אבל ותקווה, צער ואמונה – הוא היוצר את השלמות של ההוויה היהודית.

התורה קבעה לעם ישראל מערכת שלמה של הלכות, שמטרתן להזין את שתי התחושות הללו. נקבעו הלכות שהן בגדר ‘זכר לחורבן’. נקבעו צומות מיוחדים. הוגדרו שלושה שבועות שבהם כל העם היהודי שרוי באבל גובר והולך, שמגיע לשיאו בתשעה באב. ובמקביל אנו נדרשים לייחל לגאולה ולצפות לביאת המשיח “בכל יום שיבוא”.

התורה תובעת מהיהודי לחוש במלוא העוצמה את הכאב על הגלות והחורבן. שלא ימצא מנוח לנפשו. שלא ישלים עם המציאות הקיימת. שיזכור בכל רגע כי המצב הנוכחי הוא עיוות, מצב של “בנים שגלו מעל שולחן אביהם”. שלא ימלא פיו שחוק כל עוד בית המקדש חרב ושועלים מהלכים בקודש הקודשים.

ובה בעת, חלילה ליהודי מלשקוע בעצב. עליו להיות מלא תקווה, שהנה-הנה, עוד רגע קט, יבוא משיח צדקנו.

“לישועתך קיווינו כל היום” – אנו מחכים לו בכל יום ובכל משך היום. מחכים, כי אנו יודעים שהגאולה צריכה לבוא עכשיו ממש. ולא סתם מחכים, אלא כבר חשים את שמחת הגאולה הצפויה. אנו כבר נתונים בעיצומו של ה’חזון’ על נפלאותיה של הגאולה הנשגבה.

רק לא להתייאש

רגשות מעורבים אלה מפעמים בנו ערב תשעה באב. אחרי שכבר עברנו את כל צרות הגלות, את כל הגזירות, ההשמדות והעינויים, אנו מצפים בכיליון עיניים ליום הקרוב שבו נבין כי הסבל היה כדאי, כשנזכה לראות את הטוב המופלא המובטח לנו.

אחרי כל-כך הרבה סבל וייסורים עתידה לבוא הגאולה השלמה, שמאות דורות של יהודים ציפו לה. הגאולה המובטחת בדברי נביאינו הקדושים. ועלינו רק לא להתייאש, להתחזק באמונה, לבקש מהקב”ה שיחישהּ עוד יותר, ולהתכונן לקראת היום הגדול, כשתשעה באב ייהפך לשמחה ולמועד.