ש”ס ו’דגל’ ראש בראש: אפליה או מלחמת עצמאות החינוך החרדי? I הקרב נגד השיבוץ הכפוי בפ”ת

1.

ביום לא בהיר מצא עצמו הציבור החרדי בפתח-תקווה, עם סיפור שהפך בתקשורת לכמעט ‘פרשת עמנואל 2’.

בצד של הטובים (כביכול כמובן), נמצא ראש העיר רמי גרינברג, שעושה לציבור החרדי שירות היסטורי ומחסל את האפליה (כביכול) בעיר. יחד איתו מצטופפת על הספינה ש”ס, שנקראה לדגל ומממשת את תפקידה – מלחמה באפליה. הנה, סוף-סוף, קם איש אמיץ שמעז לגבות מחיר ממנהלי הסמינרים ‘המפלים’ – ומאיים לעצור להם תקציבים.

כל הלוחמים באפליה לדורותיהם (ואני בתוכם) אמורים לפצוח בקול רינה (ווקאלי, בגלל שלושת השבועות) ולהתפלל שיקומו ראשי ערים אמיצים נוספים, שיעשו את העבודה במקום עו”ד יואב ללום.

סוף-סוף, מצקצקים רבים בלשונם.

אבל, האמנם זהו הסיפור?

2.

נתחיל מהסוף.

עיריית פתח תקווה שיבצה בשיבוץ כפוי את התלמידות שלא התקבלו לסמינר ‘הילדסהיימר’ בעיר, למרות אישור ממשרד החינוך שלא לקבל אותן, בשל חוסר התאמה.

ראש העיר רמי גרינברג, הודיע הבוקר בחגיגיות: “אני שמח לבשר, שאחרי גיבוי של רבנים, וגיבוי של השותפים הקואליציוניים שלנו בעירייה מש”ס, הרב אוריאל בוסו והרב אליהו גינת וכל יתר החברים, הצלחנו להביא לרישומן של הבנות הללו שמתאימות לסמינר, ככה שאין יותר בעיה.. אני רוצה להודות למרן ראש הישיבה חכם שלום כהן, ולכל הרבנים הנוספים שחיזקו את ידינו כדי להביא לתוצאה הטובה הזאת”.

ראש העיר הבהיר כי הוא רואה בכך את תום הפרשה, ולכן העירייה תמשיך לתמוך ולתקצב את הסמינר.

אלא שבימים האחרונים התקבל מנהל הסמינר, הרב עזריה הילדסהיימר, בבתי מורי דרכה של ‘דגל התורה’, מרן הגר”ח קניבסקי ומרן הגרי”ג אדלשטיין.

בניגוד למורי דרכה של ש”ס, שני גדולי ישראל חיזקו אותו כי יזכה להמשיך ולעמוד “על משמר עצמאות החינוך החרדי בעקבות איום הסגירה המרחף על סמינר בית יעקב בפתח תקווה”, כפי שדווח בעיתון הבית של התנועה  – ‘יתד נאמן’.

הרבנים בירכו שיזכה להמשיך ולעמוד מול “הניסיון להפוך אי קבלת התלמידות עקב אי התאמה רוחנית ואישית, לכביכול אפליה עדתית”, תוך שהם מביעים חשש מפני התקדים המסוכן, לכל רחבי הארץ.

מי לא זוכר את הימים בהם היה מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל משגר הוראות למנהלי סמינרים לקבל בת כזו או בת אחרת – והם לא תמיד נשמעו לו. ברור לכל שגדולי ישראל ממשיכים במורשתו, ואם אכן היה מדובר באפליה על רקע עדתי, הם לא היו מעניקים למנהל הסמינר גיבוי כה נחרץ.

אין גדול בישראל שיגבה אפליה על רקע עדתי. אבל יש חובה לעמוד בפרץ מול ניסיון להכניס למוסדות הלימוד תלמידים שאינם מתאימים לרוח המוסד החינוכי. את זה מגבה גם משרד החינוך, שאגב – מגבה את סמינר ‘הילדסהיימר’ בפרשה הנוכחית.

חכם שלום כהן. צילום: Aharon Krohn/Flash90

מצד שני, זו אינה הוכחה, שכן כבר ראיתי מקרים בהם משרד החינוך יישר קו עם מנהלי סמינרים – גם כאשר לא צדקו בהחלטה לחסום כניסת תלמידה.

אבל נתמקד בחשוב יותר: הגיבוי של גדולי ישראל.

3.

יש כאן פלונטר מאוד ברור.

מצד אחד, אף אחד (כמעט אף אחד, יותר נכון) לא מוכן לאפשר תופעות של אפליה על רקע עדתי. מצד שני, כולם (כמעט כולם, יותר נכון) מסכימים שראש עיר, מסורתי ככל שיהיה, לא יכול לקבוע אם תלמידה מתאימה לסמינר – לא משנה איזה – מבחינה הרוחנית. יתכן שגם מנהל הסמינר לא יכול להיות זה שמכריע, באשר הוא נגוע באינטרס אישי (לשמור על שם הסמינר וכדומה). אך כשגדולי ישראל מחליטים שלא מדובר באפליה, הרי שעבור חרדי קביעה זו היא המכריעה, יותר מדעתו של ראש העיר.

שכן, אם מחר יורה ראש עיר (לא משנה היכן) לקבל ילדה מבית דתי-לאומי, רק משום שהוריה החליטו לשלוח אותה לסמינר חרדי (כי הוא קרוב יותר, ברמה גבוהה יותר, השכנות לומדות שם), ואז – אם הסבתא  מוצאה מקזבלנקה, ייחשד מנהל הסמינר, המסרב לקבלה בגזענות, ותקציבו יישלל.

צריך, איפוא, לדעת להניח את הקו המפריד בין גזענות לבין שיקול ענייני-רוחני.

4.

משיחות שקיימתי בימים האחרונים עם תושבים חרדים בפתח תקווה (גילוי נאות: במשך שנים חינכתי שם בבית הספר ‘בית יעקב’ היסודי) – הם נשמעים נחרצים. “פה בעיר אין אפליה. נקודה”, הם אומרים.

עסקן  חרדי עמו שוחחתי טוען: “עד השבוע אפילו לא בדקתי כמה אחוזים תלמידים ותלמידות מהציבור הספרדי יש פה במוסדות. בפתח תקווה הנושא הזה לא מעניין אף אחד. בדקתי, יש למעלה מ-40% ספרדיות בסמינר של הילדיסהיימר, רק לדוגמה.

מהשיחות עולה, כי הורי הבנות ממוצא מזרחי שכן התקבלו לסמינר זועמים הן על שלילת התקצוב בשלב הראשון – “לא צודק” – והן על ההחלטה על החזרתו, לאחר שהתלמידות התקבלו.

“לא יתכן שבית הספר יקבל תלמידות שאינן מתאימות לרוח החינוכית”, אמרו.

כולם הסכימו ש”אפליה על רקע עדתי, אינה בסדר”.

אגב, לציבור הספרדי בעיר יש עוד שני תיכונים – ‘רננות’ ו’אפיקים’. שניהם תחת הנהלה ספרדית, האחד לציבור אברכי יותר, השני לבעלבתים. ויש סמינר נוסף –  ‘שלהבת’, שהוא בכיוון המקצועי יותר.

רמי גרינברג. צילום: Roy Alima/Flash90

אז “זה לא שלבנות שלא התקבלו אין אופציה למקום לימודים בעיר”, אומרים בני שיחי.

חלק הוסיפו גם כי אינטרסים אישיים השתרבבו לפרשה. לא ניכנס לרכילות הזו, רק נדגיש את המשפט עליו היה חוזר מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל, בכל פעם מחדש, כשהיה מורה: “חפשו את האינטרס”.

אז גם בפרשה הזו מצאנו אינטרס שהשתרבב. אבל נדלג עליו ונתרכז בסיפור עצמו.

5.

מדוע, בעצם, ש”ס מגבה את ראש העיר רמי גרינברג? הכי פשוט לומר, שניצלה את ההזדמנות לטפל, אחת ולתמיד, באפליה.

נגע האפליה מדמם בכל הארץ, כאשר מנהלי סמינרים לא ממש מצייתים לרבנים, ובמקרים לא מעטים עושים ככל העולה על רוחם, בעוד מפקחות במשרד החינוך (בל נכליל את כולן, כמובן) מיישרות קו כמעט אוטומטית עם המנהלים – כל זה יוצר בעיה נפיצה מאד, שש”ס מנסה מזה שנים להילחם בה, ללא הצלחה.

זה לא שלא ניסו. לפני כשנתיים הכריז יו”ר ש”ס אריה דרעי על סיכום לפיו יוקדם התאריך המחייב את מנהלי בתי הספר לסיים את הרישום, כדי שהתלמידות יידעו עוד לפני תחילת החופש הגדול היכן ילמדו בשנה הבאה. התאריך אמנם הוקדם, אבל האפליה נותרה שחור על גבי לבן.

יו”ר ועדת החינוך, ח”כ יעקב מרגי, עושה לילות כימים למען פתרון הבעיה. אבל גם הוא מודה שקשה להצליח. מנהלי המוסדות עקשנים, הוא אומר.

אגב, פנייה שלי לדוברות של ש”ס על התנהלות התנועה בפתח תקווה, נתקלה בחומת שתיקה.

בפתח תקווה יש ראש עיר אמיץ, וזו הייתה הזדמנות טובה “לעשות שרירים” ולהכות פעם אחת ולתמיד את מנהלי הסמינרים בכיסם – העונש המכאיב ביותר.

האם זה היה חכם? לא ממש, כי 40 האחוזים ואף למעלה מכך של הורי תלמידות ממוצא מזרחי בסמינר כועסים וזועמים על “ההתנפלות על המוסד הלא נכון”.

גיבוי מוחלט של גדולי ישראל, והפעם בלי מחלוקות ופלגים תת-קרקעיים ב’דגל’, אלא כתבה בולטת בעיתון הבית שמשקפת את דעת שני בתי גדולי ישראל – היא עמידה נחרצת מאוד לצידו של  מנהל מוסד.

האם גיבוי מוחלט כזה, מול גיבוי של ש”ס לראש העיר, משמעותה, בראייה הארצית, כי תם עידן הדילים בין ש”ס ל’דגל’? יש מצב.

חרדים 10 ימשיך לעקוב.