התייר גרם לי לשאול את עצמי: איך סוקר אירוע כזה עם עשרות אלפים?

כשהגעתי לכותל קצת לפני חמש בבוקר של שבועות, כבר אי אפשר היה להיכנס לרחבה מרוב אנשים.

אור ראשון עלה, תיכף מתחילה תפילת שחרית, ואני עדיין תקוע למעלה, בתור הכניסה לבידוק הביטחוני.

הנהר האנושי שזרם כבר ממרכז העיר, נשפך מרחוב אגרון ומרחוב יפו ומרחוב הנביאים אל בין החומות של העיר העתיקה, והפך לפקק בלתי עביר. קבוצה גדולה של צעירים עם מבטא שרה בקולי קולות, מניין של חסידים בטליתות כבר מתארגן, ובזמן ההמתנה אני רואה לידי תייר מצלם בטלפון באקסטזה את הרחבה המלאה מלמעלה, ומדבר במהירות לתוך האוזניות שלו.

כשהתקרבתי ראיתי שהוא משדר פייסבוק לייב, ופתאום ניסיתי לחשוב על המראה הזה דרך העיניים שלו. מה הוא רואה, מה הוא חושב על מה שהוא רואה, מה הוא מספר לחבריו בפייסבוק אי שם במזרח הרחוק.

בינתיים הגיע תורי להשתחל פנימה ולהתחיל בחיפוש הנואש למצוא מחזור תפילה, ואחרי העיניים שלו חשבתי גם על העיניים שלי ככתב.

בשבת וחג אני לא עובד. אלו הימים היחידים שאני באמת יכול לחוות משהו ולהיבלע בו לגמרי בלי לחשוב על העין החיצונית, לא בשביל החדשות וגם לא בשביל לצייץ תמונה בטוויטר או בפייסבוק.

זה כיף ולשמחתי גם משהו שלא נתון לדיון.

אבל אותו תייר גרם לי לשאול את עצמי בפעם הראשונה: איך אירוע כזה מסוקר, אם בכלל. בזמן שאני לא צורך ולא מייצר חדשות. בזמן שכתבים דתיים לא משדרים, וצופים דתיים לא צורכים חדשות.

האם במבזקי הבוקר ברדיו מדווחים על עשרות אלפים שנמצאים ממש עכשיו בכותל? על הלילה שהיה בירושלים? ובערב בטלוויזיה, אולי אפילו לפני שהחג יוצא, מראים תמונות מכל היופי הזה? האם אפשר בכלל לצלם תמונות כשברור שהקהל הדתי שם לא יראה בעין יפה?

אין לי תשובה ברורה מה צריך להיות, גם לא תלונות על היעדר סיקור, רק מחשבה על זה שמדהים לראות איך ב-2019 יכול להיות אירוע המוני ענק באמת, שלא מתוקשר ומתועד ומועבר בלייב באף מקום, אולי חוץ מהפייסבוק של אותו תייר המום. ונראה לי שזה גם חלק מהכיף והקסם באירוע הזה.

אבל כשאני שומע שכותרות סיכום החג הן על “מכת אלימות” והישראלי המכוער בגלל שלוש-ארבע קטטות אלימות בהשתתפות עשרות אנשים, ולא על תפילה בכותל בהשתתפות עשרות אלפים, אני חושב לעצמי שאולי הרגע ההוא בדיוק בהנץ החמה, שבו כל המניינים מגיעים לאותה נקודה בדיוק – תפילת עמידה, בלחש, והרחבה הלבנה פתאום משתתקת כולה – מסכם הרבה יותר במדויק את החג שהיה.

• מתוך דף הפייסבוק של יאיר שרקי