“איזו נחישות”: מה חושבים עלינו בעולם הערבי מאז קבורת באומל?

37 שנים חלפו מאז נעדר החייל זכריה באומל הי”ד אחרי הקרב בסולטן יעקב. בשבוע שעבר מדינת ישראל עשתה את הבלתי יאומן והשיבה את גופתו ארצה לקבר ישראל.

בעולם הערבי התרשמו במיוחד מכך שאצלנו לא מפקירים חיילים בשטח – ולא משנה כמה זמן עבר.

“תראו מה ישראל עשתה כדי להשיב חייל אחד אחרי 37 שנה. הפכו לנו את כל הקברים במחנה הפליטים ירמוכ, חיפשו וחיפשו ולא התייאשו – וזה אומר משהו עלינו”. את הדברים האלה כתב בלוגר לבנוני לאחר ששמע על החזרת גופתו של זכריה באומל, מנעדרי הקרב בסולטן יעקוב – והוא לא היחיד שהתרגש.

הפרשן לענייני ערבים של ‘חדשות 13’ צבי יחזקאלי סיפר לניסים משעל ב־103fm מה חושבים עלינו בעולם הערבי מאז נחשף אותו סיפור מצמרר.

“הבלוגר הוסיף וכתב שבזמן שבסוריה מוטלות גופות מתחת להריסות – הוא ראה מהי עוצמה מוסרית של מדינה”.

גם אחרי שחרורו של גלעד שליט מהשבי תמורת אלף מחבלים היה מי שנדהם מהערבות ההדדית של ישראל.

“עבדאללה אל הדלק, אחד הפובליציסטים הבכירים ביותר, כתב בזמנו מאמר שהסעיר את העולם הערבי”, נזכר יחזקאלי. “כותרת המאמר הייתה ‘הלוואי והייתי חייל ישראלי’. לדבריו, ברגע שראה כמה מחבלים מדינת ישראל שחררה כדי להחזיר חייל אחד, הוא היה רוצה להיות ישראלי”.

בחיפושים אחר גופתו של באומל השתתפו גם בכירים בחזית העממית.

יחזקאלי: “זה קרה במחנה הפליטים ירמוכ – מחנה פליטים פלסטיני צמוד לדמשק, שהפך להיות כיס התנגדות נגד אסד. הבכירים סיפרו שהרוסים הגיעו ופשוט הפכו את כל הקברים. הם חפרו והוציאו מאות גופות של שהידים פלסטינים של החזית העממית.

“לטענתם, הם אף פעם לא ראו כזאת נחישות”, ולא זו בלבד – בהחלט יכול להיות שהבכירים בחזית העממית עזרו בחיפושים, מבלי בכלל לדעת מה הם עתידים למצוא.

“כנראה שבסבך כל הקואליציות באזור, הרוסים עזרו לישראל ולא ספרו את אסד והאנשים שלו. אולי אפילו גייסו אותם בלי שהם יודעים את מה הם מחפשים”.