מה מטרתם הרוחנית של חגים וימים בעלי משמעות מיוחדת בלוח השנה?

לוח השנה היהודי משול במידה רבה למסע ארוך, שבמהלכו פזורות תחנות הצטיידות. בכל תחנה כזאת מקבלים ציוד ייחודי, הנחוץ להמשך המסע.

מובן מאליו שהציוד הניתן בכל תחנה לא נועד לזמן השהייה בתחנה זו בלבד, אלא למשך המסע כולו.

זו גם מטרתם הרוחנית של חגים ומועדים וימים בעלי משמעות מיוחדת לאורך לוח השנה – כל יום כזה נושא עמו מסרים, רעיונות, ערכים וחוויות, שאותם יש לספוג ולהפנים במשך כל ימות השנה. החג והמועד הוא בבחינת ‘תחנת הצטיידות’, שבה ממלאים את המאגרים בערכים ובתכנים המיוחדים שלה, ואותם יש ליישם במשך כל ימות השנה.

הבעיה המרכזית

השבוע אנו נכנסים לפרק זמן המדגיש במיוחד את צער הגלות ואת הציפייה לגאולה. האמת היא שהתחושות האלה צריכות למלא את ליבנו כל ימות השנה, כפי שעולה מהתפילות הרבות שאנו מתפללים על הגאולה בכל יום ויום; אך שלושת השבועות האלה מדגישים ערכים אלה ביתר שאת.

תקופה זו מעמידה דברים בפרופורציה. תכונה אנושית היא שבני-אדם מתגלגלים מאירוע לאירוע ומעמידים את אירוע ההווה במרכז עולמם.

מי שציפורן רגלו כואבת, משוכנע שזו הבעיה החשובה ביותר ואין דעתו פנויה לדברים אחרים. מי שזכה בפרס כלשהו, רואה פתאום הכול בוורוד. מצב הרוח האישי והציבורי נוטה להיות מושפע מהמיידי והעכשווי. לכן חשוב מדי פעם בפעם לראות דברים בהיבט רחב יותר.

מה הבעיה המרכזית שלנו: עפיפוני התבערה מרצועת עזה? הסכנה האיראנית? מחירי הדיור? ההתבוללות בעולם? הקיטוב הפנימי? הניכור לערכי יהדות ומסורת? – כל אלה אתגרים חשובים, המחייבים התמודדות רצינית, אבל אין הם אלא ענפים של הבעיה הגדולה והמרכזית – הגלות.

תפיסת הגלות ביהדות אינה מצטמצמת להגליה הפיזית מארץ ישראל ולנדודים ברחבי העולם. מהותה האמיתית של הגלות היא גלות השכינה, הסתר הפנים, שיבוש היחס הנכון בין הדברים. מהגלות הפנימית מסתעפים כל ביטוייה האחרים.

לכן כשאנו מתפללים על הגאולה אנו מבקשים בעיקר –”ותחזינה עינינו בשובך לציון” ו”שייבנה בית המקדש”. החזרת השכינה לציון ובניין בית המקדש השלישי הם הביטוי המלא של הגאולה, שבעקבותיה ייפתרו כל שאר הדברים שצריכים לבוא על תיקונם.

פעמי המשיח נשמעים

בניין בית המקדש הוא תמצית משאלותיו של העם היהודי לדורותיו. הכמיהה לבניינו ממקדת את הציפייה לבניינה המחודש של האומה היהודית ושיבתה למקומה הראוי לה, ועמה השכינה החוזרת לשכון בישראל.

ימי האבל על חורבן בית המקדש מעניקים לנו תודעה בריאה על מה שבאמת חסר לנו, ומעוררים את ליבנו להתחזק בציפייה לגאולה. אך לא דיי באבל ובביטויי הצער. אנו חיים בתקופה שבה מתגשמים הסימנים שנתנו חז”ל על ימי סוף הגלות. פעמי המשיח נשמעים ברמה.

זה הזמן להתמלא עידוד ותקווה לקראת הגאולה הקרובה, ולשלב בתוך צער החורבן את הכיסופים לבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו.