החסיד מסערט ויז’ניץ שכבש את הרשת וסגר יותר מ-20 מיליון צפיות

• אלימלך זילברשלג, בן 21, חסיד סערט ויז’ניץ תושב חיפה, הוא כוכב רשת חרדי, כתב ומגיש ואחת הדמויות הבולטות של חטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי ‘כאן’.  אל התאגיד הוא גויס כבר בשנה שעברה,  אבל את הפריצה הגדולה שלו אל הציבור בישראל הוא ביצע השנה, כאשר הסרטונים שהוא מגיש על הציבור החרדי גוררים מאות אלפי צפיות.

אתר חרדים 10 בחר בו לאחד מפורצי הדרך של השנה.

 • ספר על עצמך.

קוראים לי אלימלך זילברשלג, ואני הבן של דודי זילברשלג… טוב, מה יש לי להרחיב? אני עובד בחטיבת הדיגיטל של ‘כאן’, מבטיח שזה יתרחב בשנה הקרובה לרדיו ולטלוויזיה. מה שקרה זה שהתאגיד פנו אלי, ששתי על המציאה… זה קרה בעקבות כתיבה ודיגיטל, כמו שאתה בטח יודע, ואני שמח שאני חלק מהדבר הזה, שאני חושב שהוא קצת היסטורי.

• בוא ננסה להבין איתך, מבחינתנו אתה אחד האנשים שהייתה להם שנה של פריצה, פרצת לתודעה הציבורית הישראלית, הרבה לפני כן היית בפייסבוק, ובמקומות אחרים ברשתות החברתיות, ואת העבודה הזו אתה עושה במשך שנים ולכן לקחו אותך בתאגיד. אבל איך אתה מסכם את הנקודה שמבחינתך, זו הייתה השנה שלך?

אם היית שואל אותי אני לא בטוח אם הייתי מגדיר את זה כשנה הכי מוצלחת שלי, כמו השנה הכי סוערת שלי. וזו לחלוטין הייתה השנה הכי סוערת שלי, גם כמגיש וגם כמותקף. תשמע, לפני שנה הייתי בפייסבוק, וידעו עלי, הכירו אותי אולי, אבל פתאום הגעתי ל-real life, החיים האמיתיים. ואתה יודע, סביב הסאגה של התאגיד המצב בהתחלה היה נראה רע, ואני חייב לומר שעשיתי על זה קריירה.

בימים של הפגנות, אני הייתי הסינק הפותח של המהדורות בחדשות 2 ובחדשות 10, אני הייתי הפרצוף המאד מזוהה עם העניין הזה. וכשבא משהו מרענן על המסך, אנשים מתעיינים מה יש לדבר ה’מוזר’ הזה במרכאות להגיד. ואני שמח שהדבר ה’מוזר’ הזה הייתי אני, נציג של מגזר שבמשך שנים הופלה לרעה, וזה השתנה.

כלומר, חשוב לי להדגיש שאני לא מייצג את המגזר ולא מדברר אותו. אגדיל ואומר, אני גם לא עובד אצלו. אבל אני חושב שיש חלקים גדולים מאד מהציבור שחושבים שעדיף שאני אומר את הדברים מאשר שאחרים יעשו זאת בדרך המתבכיינת העתיקה או בדרך הפחות טובה.

• השנה הזו, מבחינתך, שנה של פריצה, אבל אי אפשר הרי לקבל רק הילה – והייתה לא מעט ביקורת שנשמעה עליך במגזר החרדי, גם בקרב אלו שנמצאים ברשתות החברתיות…

נכון, נכון, גם מהציבור וגם מחוצה לו. ואני חושב שכשאתה מקבל ביקורת אתה מבין שאתה באמת קיים…

הרבה אנשים חשובים וטובים, שאני באמת מעריך אותם, גם אחרי הביקורת שקיבלתי מהם, אני סבור שאם היו יודעים לראות את הדברים מהפרספקטיבה והפרופורציה הנכונה הם היו חושבים אחרת. בהרבה מאוד מובנים ועל הרבה דברים שקיבלתי עליהם ביקורת אני לא חושבת שזה הגיע לי, למרות שאני מאד גאה בכך שקיבלתי ביקורת, כי אני לא מכיר הרבה אנשים בני 21 בכלל, וחרדים בגיל הזה בפרט, שבגיל כזה היו כבר נתונים למתקפות או ביקורת, קטלנית לפעמים.

וכן, לפעמים אני אדם שיש בו הרבה אגו, כי עדיין הגיל שלי משקף את זה, אבל זה בהחלט מוסיף לך לאגו. אז אולי תחשוב פעמיים לפני הפעם הבאה שתעשה את זה, אבל תחשוב פעמיים – וכן תעשה את זה, כי אתה יודע שזה מה שיביא לך את הקהל.

אני סוגר הרבה יותר מ-20 מיליון צפיות בשנה החולפת בתאגיד, ואני חושב שזה פריים-טיים, מהדורות מרכזיות לא מביאות מספרים כאלו.

ואחרי הכול כשכמעט כל זוג עיניים במדינה ראו אותך, זה מגיע עם אחריות, עם הרבה טפיחות שכם, ולא נמנע ביקורת, כי ביקורת, גם אם לפעמים אינה בונה אלא רק הורסת, היא משהו הכרחי.

 • בשנה הזו, בתחילתה לפחות, היו דיבורים על הקפאת החוק של התאגיד, ואתה נלחמת, כפי שסיפרת מקודם. האמנת שיש סיכוי למהלך הזה? שהתאגיד באמת יפתח בסוף? זה היה נשמע משהו חסר סיכוי…

זה נכון, זה היה נשמע משהו חסר סיכוי, אבל אני מטבעי אדם מאד אופטימי, לפעמים עד כדי נאיביות, ובאמת רציתי להאמין שהמקום הזה יקום, כי מאד האמנתי בו. ואני אומר האמנתי בלשון עבר, למרות שאני מאמין בו גם בהווה ובעתיד. אני חושב שגוף כזה שמאגד חטיבת דיגיטל הכי חזקה במדינה, יחד עם רדיו, שהוא גם מהחזקים במדינה, וטלוויזיה שתהיה הכי חזקה במדינה, כי ככה אני מאמין, אני חושב שטוב שהוא קיים, וחשוב שהוא יהיה חזק, הגוף הזה. וזו הסיבה היחידה שנלחמתי בשבילו.

לא נלחמתי עבור המשכורת שלי, כי אין לי ילדים להאכיל, למרות שיש הרבה אנשים שחושבים על הנתונים שפורסמו – המשכורות, ואומר כך: מי שמאמין לכך הוא הנאיבי או הישראלי, אבל לא ניכנס לזה, אני באמת נלחמתי בשביל המקום הזה כי חשבתי שנכון שהוא יקום, במתכונת הזו, ואני מכיר את האנשים שעומדים בראשו.

אני לא מכיר הרבה בוסים וראשי מערכות שככה מדברים בגובה העיניים. ואני מדבר אתך כאדם שקיבל הרבה הצעות ממקומות אחרים, השידור הציבורי הוא לא תמיד המקום האולטימטיבי לעבוד בו, אבל אני לגמרי חושב שהפכו את השידור הציבורי למשהו כייפי, למשהו שנעים לעבוד בו. תשמע, האנשים שמנהלים אותו הם אנשים מיוחדים, אין מה לומר. ואני לא מתחנף אליהם, כי אין לי מה להרוויח פה.

• אז אתה אומר שבסך הכול אתה נהנה מהשבע וחצי אלף שקלים שפורסם שאתה מקבל…

“הייתי שמח להגיד לך שאני שמח שאני לא מבזבז הרבה כספי ציבור, אבל אני לא יכול לומר לך את זה…אני יודע מה הנתונים שפורסמו, ואם יש מישהו שיצא טוב מפרסום הנתונים זה אני, גם אם לא תדמיתית כי יגידו, מה, זה מה שאתה מקבל? ציבורית יצאתי טוב, כי אומרים, הצעיר הזה – ותוסיף בסוגריים מה שבא לך כי יש הרבה מה להגיד – זה מה שהוא מקבל, סבבה לי, רק חייכתי מהפרסום הזה. ואני באמת חושב שמי שעוקב אחרי יודע שאני לא פראייר, אי אפשר להסתיר את זה…

 • מה אתה בכלל עושה בתאגיד? למה אתה לא בצבא? כמה נתקלת בשאלה הזו במהלך השנה?

אני נוטה להאמין שבפייסבוק יש אופציה, כמו שיש אופציה של לייק, אופציה של ללחוץ ולהגיב בתגובה אחרת, ואם אני לא טועה יש קרוב ל-100 אלף פעם תגובה כזו של אי לייק, על כל פוסט שאני מעלה.

• ננסה להבין. הרגע הכי גדול מבחינתך השנה הזו?

אני מקבל הרבה מאד פידבקים מהרבה אנשים, חלקם אנשים פשוטים, חלקם זמרים, אנשים שפוגשים אותם ומחמיאים, וזה עושה לך טוב לאגו. אבל, לא אחשוף שם, אחד מגדולי האדמו”רים בדור במקרה עבר לידי ביציאה מאירוע בו עמדתי עם אבא שלי. הוא פנה לאבא שלי ואמר לי: אני יודע מה אתה עושה, לא אגיד לך שראיתי את זה, כי אסור לי להגיד לך שאני רואה דבר כזה, אבל אתה עושה קידוש ה’ גדול.

אז בעיני, זה שווה ערך לבערך 70 אלף טוקבקיסטים שכותבים לי שאני עושה חילול ה’ גדול.

• איך אתה מסכם את השנה הזו?

“תענוג, גן עדן”.

• מה האיחול שאתה מאחל לעצמך?

“שגם הדברים שייראו לי כקללות בשנה הבאה, כי הרי גם בשנה הבאה נגיד ‘תכלה שנה וקללותיה’, אני רוצה גם את הקללות הללו לראות כברכות.