ביזוי: ‘מאורות המעיין’ תשלם 3000 ש”ח על כל יום שהגננת לא מוחזרת
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את בקשת ההסתדרות וקבע, כי רשת החינוך החרדית ‘מאורות המעיין’ ביזתה את בית הדין ופגעה בהתארגנות עובדותיה.
הבקשה הוגשה לאחר שהנהלת הרשת והמנכ”ל יוסף ריבוח התעלמו מלא פחות מארבע החלטות שניתנו על ידי בית הדין שקבעו כי עליהם להשיב לעבודה את מובילת התאגדות עובדות הרשת.
‘מאורות המעיין’ הינה רשת חינוך של גנים ומעונות המיועדת למגזר החרדי באשדוד והסביבה.
בחברה עובדות כ-100 גננות וסייעות המשתכרות בשכר נמוך, ובשל רצונן האמיץ לשפר את תנאי העסקתן, התאגדו בהסתדרות. באוגוסט אשתקד הכריזה ההסתדרות יציגות בחברה, על אף מאמציה הגדולים של הנהלת ‘מאורות המעיין’ לסכל את המהלך.
ואולם, לאחר שהגיע להנהלה מידע על מעורבותה בהליך ההתאגדות, הודיעה ליו”ר ועד הפעולה – עובדת מנוסה ומוערכת בעלת ותק רב – כי בכוונתה לפטרה מכיוון ש”אין ברשותה אישור העסקה כדין ממשרד החינוך”.
לטענת ההסתדרות, פיטורי העובדת נבעו אך ורק ממעורבותה בהתארגנות.
כפי שדווח בחרדים 10, כבר באוגוסט 2016 השתכנע בית הדין כי ישנו קשר אסור לכאורה בין מעורבותה של יו”ר ועד הפעולה בהסתדרות לפיטוריה. מאז, בארבע הזדמנויות שונות, הורה בית הדין להשיבה לעבודתה, ובמקביל לפעול להשגת אישור ההעסקה.
למרות הצגת האישור, הצווים שניתנו על ידי בית הדין ומכתבי התרעה שנשלחו מההסתדרות – עד היום לא הושבה העובדת לתפקידה הקודם.
בפסק דין שניתן על ידי השופט משה טוינה, נתקבלו בקשות ההסתדרות ונקבע כי ‘מאורות המעיין’ והמנכ”ל ריבוח ביזו את בית הדין ואת החלטותיו, תוך שהם פגעו באופן מתמשך בזכות ההתארגנות של העובדות.
עוד נקבע כי עליהם להשיב באופן מיידי את יו”ר ועד הפעולה לתפקידה הקודם, באותם התנאים בהם הועסקה ערב פיטוריה.
בית הדין קבע כי על כל יום בו העובדת לא תושב לתפקידה ישלמו ההנהלה והמנכ”ל – כל אחד בנפרד – קנס בגובה 1,500 שקל ליום.
ההסתדרות יוצגה על ידי עורכי הדין אלעד מורג וגלי שטיינברג מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, בראשות עו”ד איריס ורדי.
-
כמו שגבי ריבוח עשק והרס את כל העובדים שלו
לא שילם להם משכורות שנים
כל דבר דאג לעשוק
הבן שלו בדיוק כמוהו ואף יותר מזה אין לך נבל ברשות התורה יותר מהם
חזק ואמץ לכולם -
יחול עליהם רטרואקטיבי מאז הפסק הראשון.
מבחינתי, בן אדם שלא יודע להעריך ולכבד את העובדים שלו, עדיף לגרום לו לפשוט את הרגל ושלא יהיו לו עובדים, עם כל הצער שוהכאב שיהיו לעובדים -
אחרי שיד ימינו ריצה כמה שנים אי שם עכשיו הוא והבן שלא בדרך הלוואי ולא יחזיר אותה