חשיפה: האם הראשל”צ יציל מפעל ‘שרוולי נקניקיות’ של קשיש בן 93?
חשיפת חרדים10: בית המשפט העליון קיבל את עתירת החברה לייבוא שרוולי נקניקיות ‘טוהר’ כנגד הרבנות הראשית, וקבע כי בשלב זה, החלטת הרבנות, הקובעת כי יש איסור להשתמש בשרוולים אלו – מבוטלת.
החלטה זו מהווה שלב נוסף ולא סופי, בסדרה ארוכה של מאבקים רווים בהאשמות קשות בין הרבנות הראשית לחברת ‘טוהר’.
תחילת הפרשה
הפרשה, שנחשפה לראשונה בחרדים 10, החלה לפני כשנתיים, סביב שרוולי הנקניקיות – אותו חומר העוטף את הנקניקייה ומחזיק את הבשר שבה – והחברות המיבאות אותן מחו”ל.
אחת החברות – טוהר – מייבאת מזה למעלה 20 שנים שרוולי נקניק, המיוצרים על ידי חברת ניפי (NIPPI) היפנית.
לפני מספר שנים קיבלה טוהר הודעה מהרבנות הראשית, כי היא אוסרת עליה לייבא סחורה חדשה, וכי עליה להיפטר מהמלאי שברשותה עד לחג הפסח תשע”ה.
הסיבה שעמדה ביסוד ההחלטה: החומר ממנו עשויים השרוולים, מקורו בנבלות וטריפות.
אלא שסוגיית שרוולי הנקניקיות מסתבר, אינה חדשה, ופולמוס רחב נוצר סביבה כאשר הגר”ע יוסף זצ”ל והראשל”צ ורבה של ירושלים הגר”ש עמאר, התירו בעבר את החומר [המכונה בשם ‘קלוגן’] ממנו עשויים השרוולים.
למרות זאת, ברבנות הראשית דהיום ישנם שני מחנות העומדים משני עברי המתרס: ‘המחנה הספרדי’ בראשות הגר”י יוסף, בנו של הגר”ע זצ”ל, הממשיך את פסיקת אביו המתיר את השרוולים, ו’המחנה האשכנזי’ בראשות הגר”ד לאו המתנגד להיתר זה.
במקביל התירה הרבנות לחברה מתחרה לייבא שרוולים מחברת ייצור בארה”ב.
אלא ש’טוהר’ בחרו להשיב מלחמה וערכו בירור בחברת הייצור בארה”ב, ממנו עלה כי גם בחברה הזו, שאושרה על ידי הרבנות הראשית, מיוצרים השרוולים מבהמות טרפות ונבלות.
למה לאחרים כן?
‘טוהר’ פנתה, באמצעות משרד עורכי הדין וולפסון וויינשטיין, לבג”צ והעלתה שורה של שאלות מטרידות סביב ההחלטה.
מדוע החליטה הרבנות לפתע לפסול את שרוולי הנקניקיות אחרי שכל גדולי הרבנים, בראשם הגר”ע יוסף, הגרש”מ עמאר, והגר”מ ראוכברגר, התירו את הדבר? האם אין כאן אקט הגובל ב’הוצאת לעז על הראשונים’?
yaakov Naumi/Flash90
יתירה מכך: אילו בשר זה אסור, כיצד רשאית החברה להמשיך לשווקו עד פסח? האם הבשר כשר או טרף?
איך אפשרה הרבנות לגוף מתחרה לייבא שרוולי נקניקיות, כאשר מדובר בבשר שמקורו בנבלות וטרופות?
ממשרד עורכי הדין מדגישים בפני חרדים10, כי החלטת הרבנות הראשית לבטל את הכשרות התקבלה שלא בהתאם לנהלי הרבנות ולחוק, מבלי שנערכו ההליכים הנדרשים.
בחברה מאשימים גלויות, כי חלק מהגורמים המעורים בפרשה, שקועים בסדרה של ‘דילים’ לא מאד כשרים, כשבכך הם מאפשרים לחברות המתחרות שליטה רחבה יותר בשוק הנקניקיות.
שתי משלחות
במהלך הדיונים הסכימו נציגי החברה ונציגי הרבנות הראשית כי משלחת מוסכמת, הכוללת נציג ממשרד עורכי הדין, תבקר ביפן ותבחן את נהלי הכשרות במקום. המשלחת ביקרה במקום כמסוכם והגיעה למסקנה מפתיעה: אין שיירי בשר שאינו כשר בשרוולי הנקניקיות.
אלא שאז טענה הרבנות הראשית כי המפעל היפני לא איפשר לה להיכנס לכלל המחלקות, וכי מוצרים בלתי כשרים נמצאו במקום.
ממשרד עורכי הדין מפריכים את הטענה ומציינים כי המקומות עליהם סוכם נבדקו, והרבנות מנסה ‘לקחת טרמפ’ על טענות חסרות בסיס – לאחר הדו”ח ששמט את הבסיס מטענתה.
דיון נוסף נערך, ו’טוהר’ באמצעות עורכי הדין הסכימו לגיבוש משלחת נוספת, כאשר האחרונים מתעקשים כי המשלחת תכלול נציגים של גופי כשרות המוכנים באופן עקרוני להעניק כשרות למוצרים העשויים מקלוגן, כפי עמדתו ההלכתית של הגר”ע יוסף זצ”ל.
הרבנות מסרה שמות של ארבעה גופי כשרות, אלא שאז התבררו שני דברים: א. גופי כשרות אלו לא מוכנים להעניק כשרות לקלוגן. ב. הרבנות כלל לא פנתה לגופים אלו.
מבוכה בדיון
במהלך הדיון שנערך בחודש האחרון מול שופטי בג”ץ אליקים רובינשטיין, מני מזוז, ויצחק עמית, נאלץ בא כח הרבנות להודות כי אכן התצהיר שנמסר לו על ידי גורמים ברבנות – היה לא נכון וכי יש לתקן בו סעיף.
שופטי העליון יצאו להתייעצות ובסיומה מסרו את ההחלטה הבאה: ההחלטה הקובעת כי אסור לייבא שרוולי נקניקיות, נכון לעתה מבוטלת – ובלשונו של רובינשטיין: “ניתן בקטע זה בלבד צו מוחלט שלפיו אכן אין תוקף לאיסור העקרוני שהוטל”.
הוא הוסיף: כי נכון לעתה “אין הכרעה עקרונית של הרבנות הראשית אשר יש בה לשלול שימוש בשרוולים כאלה לפי עמדת הרב עובדיה יוסף המנוח”.
יחד עם זאת, לא ניתנת תעודת כשרות ל’טוהר’ ועליהם לקבל את אישורה של הרבנות הראשית שתתכנס בנושא ותגיע לכלל החלטה: “לא ניתן כאן ועתה הכשר ליבוא השרוולים… ככל שיוסדרו נושאים אלה לשביעות רצון הרבנות.. עשויה הדלת לשוב ולהיפתח”.
מסקנת השופטים, אם כן, שהעתירה מתקבלת חלקית והרבנות נדרשת לשלם לחברה העותרת סך הוצאות בסך 20 אלף שקלים.
אולי ההחלטה תשתנה
חרדים10 שוחח עם עורכי הדין של החברה כדי להבין את משמעות ההחלטה.
• מה למעשה הרווחתם, הרבנות עדיין צריכה לתת לכם כשרות?
“ראשית מדובר בהחלטה עקרונית שמבטלת את פסול השרוולים. זו החלטה חשובה מאד. מלכתחילה לא סברנו כי בג״צ יכול לתת תעודת הכשר שהינה בסמכות בלעדית של הרבנות ולא עתרנו לכך אלא לביטולה של ההחלטה המבטלת עקרונית את האפשרות למתן כשרות למוצר.
“מעשית, אולי לא נוכל לייבא בשלב זה, שכן אנחנו צריכים לקבל את חותמת הכשרות של הרבנות, דבר שהיא לא תזדרז לעשות מן הסתם.
“עם זאת, בעוד כשנה, הרבנים הראשיים מתחלפים בתפקידיהם, והרב יצחק יוסף יעמוד בראש מערכת הכשרות, אנו מקווים שהוא יאמץ את הפסיקה המאפשרת לייבא את השרוולים הללו”.
• האשמות שלכם קשות.
“אין אנו רוצים להטיל דופי ספציפית באיש, אולם יש מקום לבדוק האם ההחלטות של הרבנות מגיעות ממניעים הלכתיים טהורים.
“מנהל מפעל טוהר הוא יהודי ניצול שואה בן 93 שעבודה זו היא מפעל חייו. הרבנות ריסקה לו את המפעל, את מפעל חייו, ואנו מאחלים לו כי יאריך ימים ויזכה לראות את פרויקט חייו חוזר לתפקד.
“לטעמינו הרבנות במשך השנים האחרונות ניסתה ‘למסמס’ את ההחלטה הסופית שלה בעניין כדי שהאיש התייאש או אפילו יפטר מהמפעל, אנו מקווים כי הרבנות תשכיל לערוך בירור יסודי ענייני ומהיר ושההלכה ולא גורמים אחרים יעמדו לנגד עיניה”.
מהרבנות הראשית נמסר: אין תגובה.
-

כבוד המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין
כבוד השופט י’ עמית כבוד השופט מ’ מזוז
טוהר בע”מ נגד
1. הרבנות הראשית לישראל 2. מועצת הרבנות הראשית לישראל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
ט’ באדר התשע”ז )7.3.17( עו”ד אליהו שוורץ; עו”ד צבי וולפסון עו”ד יונתן ציון מוזס
פסק-דין
לפני:
העותרת:
המשיבות:
תאריך הישיבה: בשם העותרת: בשם המשיבות:
המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין:
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
א. עתירה זו, שראשיתה טענת העותרת לבטלות החלטת המשיבות מיום י”ח תמוז תשע”ד, אשר לפיה נאסר עליה – בניגוד לנוהג רב שנים – השימוש בשרוולי נקניקים מן החי, מבהמות שלא נשחטו בשחיטה כשרה, מתוצרת NIPPI מיפן, וכן נאסר יבוא של השרוולים הללו. יסוד האיסור שהוטל הוא במחלקות בין פוסקים באשר לנושא זה, שכן רבנים ראשיים ראשונים לציון, הרב עובדיה יוסף ע”ה ובעקבותיו יבל”א הרב שלמה עמאר, ולימים יבל”א הרב יצחק יוסף – לא שללו את השימוש בשרוולים כאלה לנקניק כשר )לא חלק(, ואילו החלטות שביטאו עמדה אחרת לא מומשו בפועל עד האיסור נשוא העתירה הנוכחית; ראו בין השאר החלטתנו מיום ח’ בסיון תשע”ו ב. במהלך הדיונים בעתירה, שכללו גם צו על תנאי, הושגה הסכמה בין הצדדים שתכלול בדיקת המפעל ביפן על-ידי צוות מוסכם, אלא שהבדיקה לא נשלמה מסיבות שונות, בין היתר בשל עמדת המפעל ביפן כיום.
ג. אנו עומדים עתה במצב שבו יש פער בין המצב העקרוני לבין המצב המעשי. במישור העקרוני, אין מחלוקת לעת הזאת כי האיסור שהוטל על שימוש בשרוולי נקניק כאמור – איננו בתוקף, וכי אין הכרעה עקרונית של הרבנות הראשית אשר יש בה כדי לשלול שימוש בשרוולים כאלה לפי עמדת הרב עובדיה יוסף המנוח. במובן זה היה צדק בטענה הבסיסית שבעתירה, ועל כן ניתן בקטע זה בלבד צו מוחלט שלפיו אכן אין תוקף לאיסור העקרוני שהוטל. נוסיף כי המשיבים לא נעלו את הדלת לדיון עקרוני
בהמשך במועצת הרבנות הראשית בהקשר זה, אך אין כרגע על הפרק דיון כזה.
ד. ואולם, בכך לא תמה הדרך במישור המעשי, ואין לומר כי כאן ועתה ניתן הכשר ליבוא השרוולים על-ידי העותרת. הקשיים, לטענת המשיבות, הקשורים בתהליך במפעל ביפן ובהשגחה והנתק לפי עמדת המפעל כיום – בעינם. על כן כל שנוכל לומר הוא, כי ככל שיוסדרו נושאים אלה לשביעות רצון הרבנות, הצריכה – בודאי נוכח
ההיסטוריה – לנהוג בפתיחות, עשויה הדלת לשוב ולהיפתח.
ה. העתירה מתקבלת חלקית לפי האמור ובכפוף לו, והמשיבות ישלמו לעותרת הוצאות בסך כולל של 20,000 ש”ח.
)14.6.16(.-
28/03/2017 08:07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
בג”ץ 1558/15לפני: כבוד המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין
כבוד השופט י’ עמית
כבוד השופט מ’ מזוזהעותר: טוהר בע”מ
נגד
המשיבות: 1. הרבנות הראשית לישראל
2. מועצת הרבנות הראשית לישראלעתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה: ט’ באדר התשע”ז (7.3.2017)מזכיר הרכב תומר קנת
קלדנית: רינה יזדי
בשם העותר: עו”ד אליהו שוורץ, עו”ד צבי וולפסון
בשם המשיב: עו”ד יונתן ציון מוזספרוטוקול
עו”ד ציון-מוזס: אתחיל בעדכון מצער מהדקות האחרונות. במסגרת ההודעה מה 15/1 התברר לי שישנה טעות מהותית. במסגרת סעיף 2 נרשם שהרשימה שנמסרה לעותרת נרשמה לאחר שהיתה פניה מהרבנות הראשית אליהם והם הביעו נכונות וכעת מסתבר כי ככל הנראה מדובר בטעות בתום לב, ככל הנראה בקצר בין גורמים שונים ברבנות הראשית. ההבנה לפיה מדובר בגופים העובדים בסטנדרטים רגילים ואם יהיה גוף שיסכים לכך זה יהיה גוף מהרשימה והדבר הזה אינו נכון.
כבוד השופט י’ עמית: הם תיקנו זאת בתגובה שלהם.
עו”ד ציון-מוזס: נכון, לאחר התגובה שלהם כשכתבנו את ההודעה העברנו את הדבר הזה ספציפית.
כבוד המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין: אדוני יאמר מה הוא היה מנסח בפסקאות 2 ו-3 כדי שזה יהיה נכון.
עו”ד ציון-מוזס: לפי מה שנמסר לי מגורמי הרבנות הראשית, הרשימה הועברה לאחר בחינת גורמי הפיקוח אשר ככלל, נוהגים על פי סטנדרט כשרות רגילים ולא מהדרין ומשכך, קיים סיכוי כי אלה יסכימו עקרונית לתת כשרות.
כבוד המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין: על פני הדברים, אגיד בצורה פשוטה ועל דעת ההרכב, מעיקרא העתירה צדקה במובן זה שהיתה מחלוקת בין רבנים ובעבר נתנו, ועל פני הדברים לא היתה סיבה לעשות שינוי או לגרום קשיים שזה גרם, אבל השינוי שחל בינתיים, זה הצד שכנגד, הוא שעברנו עוד שלב שנמצא בלבת נושא הכשרות וסמכות הרבנות. כלומר, כבר לא שאלה עקרונית אם נותנים או לא נותנים לשרוולים מן החי להיות בשימוש אלא פרטנות ספציפית לגבי מפעל ושרוולים שמדובר. אני אומר לעותרים שאני מתקשים להתערב. תחילת העניין לא היתה בסדר ואפשר לתת לכך ביטוי בצורה מסוימת בתוצאה אך במובן העכשווי, זה מה שנראה לנו קשה להתערב בגלל היותנו בלבת הגרעין הקשה של נושאי כשרות שככלל איננו מתערבים בו.
עו”ד וולפסון: לגופו של מה שאדוני ציין, אני לא חושב שהשאלה היא לגוף העניין אלה כפי שהרבנות ציינה לעניין שיירי בשר, ממצא עובדתי והם חזרו עם תשובה שאין שיירי בשר. משיש הסכמה בבית משפט כאן אומרת שנבדוק אם יש שיירי בשר, נסעו, יש הסכמה של רבנות ושלנו לתהליך. כפי שאדוני ציין, היה מקום לתת צו ובכל זאת נסענו. לתומנו עו”ד שוורץ חזר מהביקור והיה משוכנע שהעניין סגור.
כבוד השופט י’ עמית: הם אומרים היום שצריך פיקוח צמוד, אתם יכולים לעמוד בכך כספית?
עו”ד וולפסון: בוודאי. הסכמנו לשלוח גוף שעקרונית מוכן לתת כשרות, יש גופים כאלה. הפיקוח הצמוד אינו שיש מישהו במפעל כל הזמן. זה לא.
כבוד השופט מ’ מזוז: הדו”ח אמר שבנוגע לחלק מהחומרים אין כשרות וגם שנדרשת השגחה צמודה ביפן, אם יש חלק מהמוצרים בהליך הייצור שאין להם כשרות, נכון שזה סוג של שינוי חזית. הם הלכו לחפש אתונות ומצאו מלוכה, או כל דבר אחר שאפשר להכניס במשבצת הזאת. הם אומרים שלא נמצאו שיירי בשר אך נמצאו בעיות אחרות ועל בסיס כך נתקבלה החלטה גם מאלה שתמכו בכם בתחילת הסיפור ובנסיבות הקיימות מקובל שלא ניתן לקבל כשרות ולכן זה קיבל תפנית. כפי שאמר ראש ההרכב, העתירה הראשונית שלכם היתה מוצדקת אך הקושי שאינכם יכולים לקבל תעודת כשרות.
עו”ד וולפסון: אם כך, אני לא משוכנע, בסה”כ מדובר בשאלה טכנית רגילה כמו כל מסעדה כאן מהעבר השני של מסעדה במחנה יהודה.
כבוד השופט י’ עמית: אני מקריא את דבריהם מסעיף 8 לתגובה שלהם (מצטט). הם אומרים בצדק או שלא בצדק, אני סבור שהם מערימים קשיים, אך דעתי האישית לא משנה. לדוגמא- “השגחה צמודה” אני לא חושב שאתם לא יכולים לעמוד בה כספית.
עו”ד וולפסון: עתרנו לבטל את הביטול שנעשה שלא כדין לעניין לכאורה עקרוני. אין פה עניין עקרוני ואני סבור ואדוני ראש ההרכב, שהשאלה העקרונית בדיני הכשרות לא כאן על השולחן. אם יש שאלה עקרונית שהתחמקו לדון בה שידונו בה במסגרות רגילות, כנראה ההחלטה לא כל כך פשוטה גם להם ולכן לא דנו בה. יהיה פה איסור מוחלט על כל הגופים בהכללה.
כבוד השופט י’ עמית: אדוני אומר שנדחה לכם את העתירה, ספציפית לא תצאו מכאן עם תעודת כשרות ספציפית ואדוני מבקש מאיתנו שייאמר שאין החלטה על הביטול.
עו”ד וולפסון: ולפחות צו ביניים כלשהו עד שיחליטו.
כבוד המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין: עו”ד ציון-מוזס, מה לשיטת אדוני הדרך הפרקטית לטפל בזה. לכאורה אנחנו במצב הרבנות לא נמצאת במקום בו היתה בתחילת במובן שאין אפשרות כלל לשרוולי נקניק מן החי ועמדתה היום לפי התנאים שנבדקו, לא עומדים בדרישה לכשרות. למעשה, אם זה נכון מה שאמרתי, וזה חל לגבי כשרות רגילה וגם מהדרין.
עו”ד ציון-מוזס: רגילה, לא ביקשו מהדרין.
כבוד השופט מ’ מזוז: טענתם הבסיסית היתה שגם אם יש מחלוקת בין גישות שונות, היא יכולה לבוא לידי ביטוי בסוג של הערה שזה לא למי שמקפיד לאי שימוש אך לא לפסול לגמרי את הכשרות או למנוע לגמרי מתן תעודת הכשר. אפשר להגביל אותה או לצרף לה הערה. היום לעומת זאת אתם מעלים שיש בעיה בהכשר שגיליתם פגמים אחרים בתהליך הבקרה של הייצור שם.
כבוד המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין: הדעה היתה של הרב עובדיה זצ”ל המנוח והיום של בנו ייבדל לחיים טובים וארוכים.
עו”ד ציון-מוזס: בשלב זה ואני חושב שזה עולה מהחלטת בית המשפט מהדיון הקודם, אין הכרעה עקרונית. מה שיש זו אמירה כדי לשלול את מה שנקבע בפסק ההלכה של הרב עובדיה ז”ל. הליך הייצור הוא הליך שיכול לעמוד בסטנדרט פיקוח של גוף זה או אחר אזי תובא הסוגיה העקרונית תוך 30 יום לבדיקה בפני הוועדה.
כבוד השופט י’ עמית: אם אני מתרגם את דברי אדוני הרי שבשלב זה אדוני מסכים שכל עוד לא נקבע אחרת על ידי מועצת הרבנות הראשית אין החלטה שהופכת את אותו פסק הלכה של הראשל”צ.
עו”ד ציון-מוזס: נכון, אך כיוון שהנהלים האלה לא אושרו בסופו של יום על ידי הגוף הנדרש כיום אין החלטה.
כבוד השופט מ’ מזוז: אם מתרגמים את זה לסעדים בגצים, הסעד המקורי היה (מצטט), למעשה אתם מודים שההחלטה לא היתה החלטה כדין.
עו”ד ציון-מוזס: כמדומני שאת זה עברנו בדיון הקודם.
כבוד השופט מ’ מזוז: אתם מסכימים שההחלטה ההיא בטלה.
עו”ד ציון-מוזס: לא בתוקף היום אך מצד שני גם לא ניתן לתת תעודת כשרות.
כבוד השופט מ’ מזוז: זו הסכמה ברמה הדיונית מבחינתכם, לא וויתרתם, אם הבנתי נכון, על הרצון לקיים דיון לקבל החלטה מסודרת בסוגיה העקרונית הזאת ככל שיידרש.
עו”ד ציון-מוזס: כן.
כבוד השופט מ’ מזוז: יחד עם זאת אתם אומרים שאינכם נזקקים להכריע בסוגיה העקרונית שצריכה להתקבל החלטה כזאת כי בינתיים התגלו ליקויים בהליך ההשגחה במפעל.
עו”ד ציון-מוזס: כן רק תיקון משפטי, נהלי הרבנות מ- 2002 כן אושרו וכבר מאז יש פסול על שרוולי נקניק אך לא נאכפו בפועל. מפנה לתגובה המקדמית שלנו (מצטט).
כבוד השופט מ’ מזוז: אדוני מדבר על 2002 וב-2003 מונה הרב הראשי והנהיג מדיניות שלפי הרישומים שלי ב-2011 זה אושר בוועדת הכשרות של הרבנות הראשית.
עו”ד ציון מוזס: כן, מה שקרה שגם אז לא היה אישור המועצה שהאישור האחרון דווקא שולל.
כבוד השופט מ’ מזוז: מקובל עליכם שנכון להיום אין החלטה עקרונית ששוללת. להיפך, הסטטוס קוו נכון להיום לפחות מ-2003 שהרבנות לא אסרה.
עו”ד ציון מוזס: פרקטית.
כבוד השופט מ’ מזוז: מה זה פרקטית?
כבוד השופט י’ עמית: אתם אומרים (מצטט).
עו”ד ציון מוזס: לשאלת כבוד השופט מ’ מזוז להעדר המניעה למתן כשרות רגילה ולא מהדרין, ישנם מקרים שניתנים הכשר רגילה למוצר רגילה והרבנות הראשית מחליטה שלא ליתן. דוגמא לכך היא סוגיית חלב ניגר שהוא לא חלב ישראל והמדיניות שאושרה היא לא ליתן כשרות למוצרים כאלה.
כבוד השופט מ’ מזוז: איננו עוסקים בכשרות חו”ל אלא לכשרות ששניים אם לא שלושה רבנים שהכשירו את זה. אני מקבל שיש דעות שונות, זה הכשר שניתן כאן על ידי הרבנות הראשית כאן ולכל היותר אפשר להגיד שזה כמו קטניות בפסח.
עו”ד ציון-מוזס: חשוב להבהיר שאיני יודע מה תהא התוצאה העקרונית בסופו של דבר וגם אם נגיע לכך שאין מניעה כשרותית למעט השאלה העקרונית, תוביל לכך שגם תעודת הכשר רגילה לא תינתן אך זה דורש החלטה של הרבנות הראשית.
כבוד השופט י’ עמית: ממה מייצרים היום שרוולי נקניקים אחרים?
עו”ד ציון-מוזס: בהליך שחיטה כשר מבהמות כשרות או מחומר סינטטי. המשלחת יצאה לבדוק שיירי בשר ומצאה אתונות מתים, ספק אתונות. איננו יכולים האם ההליך תקין.
כבוד השופט מ’ מזוז: זה ממצאים דיונים.
עו”ד ציון-מוזס: רק לאחר שנודע שההליך ובשים לב לאופיו של ההליך, תידרש השגחה צמודה ולא רק ביקור פעם בכמה שנים כפי שנעשה עד היום וזה מה שעולה להבנתי מההודעה המעדכנת של העותרת שהמפעל מסר לכך וכן התחייבות ל-10 שנים ולכך המשיבות מסרבות.
עו”ד וולפסון: מפנה לפרוטוקול ישיבת הרבנות מיום 16/5/2011 ובעמ’ 2 יש החלטה מפורשת של הרבנות מ-2011 ולא מ-2002 (מצטט). יש החלטה.
כבוד השופט מ’ מזוז: כן, זה מה שהזכרתי קודם.
עו”ד וולפסון: אם חברי מבקש להיתלות, גם אין החלטה עקרונית שרוצה לשלול.
כבוד השופט י’ עמית: אדוני מבין שהם מכינים לכם דם יזע ודמעות בכל מקרה. גם אם תהיה השגחה צמודה והכל יהיה נפלא ויעלה לכם הון תועפות, הם אומרים שיערכו דיון עקרוני ואז יגידו לכם שלום, אני מציעים לכם להרים ידיים.
עו”ד וולפסון: אנחנו מודעים לזה לצערי, מלכתחילה. היהודי שזה מפעל חייו החליט שלא להרים ידיים והוא ואולי ילדיו אחריו מבקשים להתמודד עם זה. פה יש עתירה ספציפי.
כבוד השופט י’ עמית: האם אדוני מוכן להשגחה צמודה? יש כאן דרישה כזאת.
עו”ד וולפסון: נתמחר כלכלית ונראה ואם אפשרי אולי נעשה את זה. אני מוכן ל”צמודה” כמו כל משגיח שמגיע בבוקר ואח”כ הולך.
כבוד השופט י’ עמית: אם אדוני קרא את הקרמל של שמן דקלים אם כשר, אז כנראה צריך השגחה צמודה.
עו”ד ציון-מוזס: יש כאן סוגיה פרקטית וגם סוגיה עקרונית והדרך פתוחה בפני העותרת לנסות.
-