שקט, מתגבשים • שרי רוט חוזרת אל היסטורית הגיבושים של הח”כים

1.

אל ערב הגיבושיאדה שנערך אתמול בבית מלון חדרה, הגיעו חברי סיעות הקואליציה בחגיגיות מרשימה. עיתונאים המסקרים את הכנסת התבקשו להכין קטע וידאו קצר בו הם מדברים על הקואליציה, המקומות סומנו ונבחרו בקפידה (עם שגיאות פאטליות) – וידיעות יח”צ הופצו: ממשלת נתניהו הרביעית חוגגת אחדות.

היו שהדביקו לאירוע את הכינוי ‘ביתאנידה’ – ובצדק. אחרי הכול, אין האירוע נקרא אלא על שם הארכיטקט שתכנן אותו בקפידה – יו”ר הקואליציה, דוד ביתן, האיש שאתמול בבוקר עוד היה שקוע עד צוואר בקרבות שיצאו משליטה.

לא חלפו אלא כמה שעות והוא ניצב, חנוט בחליפה, נרגש כמו גננת שסיימה להפריד בין הניצים והגיעה סוף-סוף אל ערב הורים מרגש.

זמן קצר לפני גזירת הסרט היה על הגננת לפייס את יו”ר ש”ס אריה דרעי, שזעם על שלא הוזמן להצטרף לנסיעה הממלכתית של ראש הממשלה לסין – ועוד יותר זעם על ששר חרדי אחר, יעקב ליצמן, ימריא עם המשלחת ביום ראשון. אבל מי כמו ביתן יודע לפתור פלונטרים שכאלו בקלי-קלות.  אז השר נרגע מעט, ובובותיו מהמפלגה קיבלו היתר הגעה.

בקטנה, כמובן.

2.

עוד חריקה ב’גן דוד’ נרשמה עת סיים יו”ר הכנסת, ח”כ  יולי אדלשטיין, נאום חגיגי על… אחדות הקואליציה.

“נאה דורש נאה מקיים”, נשמע קולו של ח”כ אורן חזן, שלאחר התחקיר שפורסם בערוץ 2 הפכו הוא וח”כ אדלשטיין צהובים זה לזה.

“חתיכת זבל”, הייתה תגובת היו”ר.

ח”כ חזן סיכם את זה קצר בציוץ: “סף הכל מאוד ממלכתי”.

אבל גם זה, בקטנה, כמובן.

בגדול – היה זה אירוע שבו גר “זאב עם כבש” ו”נמר עם גדי ירבץ”. זה לצד זה כונסו יו”ר ישראל ביתנו עם יריבו מימין יו”ר הבית היהודי, ואפילו השרה גילה גמליאל לצד יריבתה המרה מירי רגב.

 עוד יותר בגדול, למישהו היה חשוב לסמן לעיתונאים: ‘אנחנו לא הולכים לשום מקום, הקואליציה כאן בשביל להישאר אתכם עוד זמן רב’. בעזרת ה’. ובעזרת היועץ המשפטי לממשלה.

3.

בדמיוני הפלגתי שש שנים לאחור – אל קיץ 2011.

הימים, ימי ממשלת נתניהו השניה. ש”ס ויהדות התורה בקואליציה, הבית היהודי במהדורה מכווצת של שלושה מנדטים בלבד.

באחד הימים ציפתה לחברי סיעות הקואליציה הפתעה בתיבת המייל שלהם: הודעה על שבת גיבוש, תחת הלוגו של משרד ראש הממשלה.

“ירושלים, כ”ט אדר ב’ תשע”א, 4 באפריל 2011.. צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו”, כך פתח המייל, שנשא את שמו של כל ח”כ, סגן שר, ושר.

“ראש הממשלה ורעייתו, בנימין ושרה נתניהו, מתכבדים להזמינכם לסוף שבוע בעיר צפת לכל חברי הקואליציה ובני/ובנות זוגם.

“ראש הממשלה ורעייתו החליטו לקיים את השבת במטרה לחזק ולגבש את חברי הקואליציה על ידי מפגש בלתי אמצעי באווירה שקטה ונינוחה וכדי להביע את תמיכת כל חברי הקואליציה בחיזוק הצפון ובהמשך פיתוחו ושגשוגו של האזור כולו והעיר צפת בפרט.

“השבת תתקיים בח’-ט’ בסיון תשע”א במלון ‘רימונים’ בצפת. תוכנית האירוח תחל ביום שישי בצהרים ותסתיים במוצאי שבת.

“התכנית תכלול קבלת פנים, ארוחות שבת, סיורים רגליים ותוכנית אומנותית. תוכנית מפורטת תישלח אליכם בהקדם.

“חברי הקואליציה ישאו בעלויות האירוח של השבת. האירוח הינו על בסיס פנסיון מלא. אנא אשרו השתתפות בהקדם האפשרי במייל חוזר”.

בימים ההם, לא יו”ר הקואליציה (זאב אלקין – יו”ר קואליציה מעולה) ארגן את האירוע, כי אם פרח לרנר, היועצת דאז של ראש הממשלה.

בהיותה אשה דתית, דאגה לרנר לכל הפרטים הנדרשים כדי להתאים את השבת גם לשהותם של חברי כנסת חרדים.

לא תאמינו כמה התחשבות גילו אז המארגנים באינטריגות הקטנות של הקואליציה דאז. את ח”כ כרמל שאמה הקפידו שלא להושיב ליד ח”כ אופיר אקוניס (השניים היו בעיצומה של מריבה על ועדת הכלכלה), את יו”ר הבית היהודי דניאל הרשקוביץ הקפידו שלא להושיב לצד ‘אהובו’ דאז ומתחרהו בהמשך זבולון אורלב. וכך הלאה.

אך כאשר מדובר היה בשבת שלמה, הבעיות לא הסתיימו בסידור מקומות ישיבה. כך, למשל, בעוד אלי ישי זכה בסוויטה מרשימה, קיבל אריאל אטיאס את החדר הקרוב ביותר לראש הממשלה.

אבל זה, כמובן, בקטנה.

הבעיות הגדולות התעוררו סביב מפלגת ש”ס. ולא, לא סביב אי הזמנה של אלי ישי לנסיעה כזו או אחרת.

4.

בימים ההם ישב אלי ישי על כס יו”ר ש”ס, והרב עובדיה יוסף זצ”ל היה מנהיגה הבלתי מעורער של התנועה להחזרת העטרה ליושנה.

 מנהג עשתה לה ש”ס באותם ימים: לפני כל החלטה, קטנה כגדולה, נהגה לשאול את פיו של הרב, וכך עשתה גם לקראת שבת הגיבוש.

וכך, הלך יו”ר ש”ס דאז אלי ישי וקיבל את אישור הרב להשתתף, אך רק תנאי אחד היה בפי הרב: ההכשר של מאכלי השבת חייב להיות ‘בד”ץ בית יוסף’.

בימים ההם נהגה ש”ס לציית להוראות הרב. פנה איש הביצוע של המפלגה, השר אריאל אטיאס, העביר לפרח לרנר את הדרישה – וגם הצליח. באשר ראשי הקואליציה נוהגים לכבד דרישות הגיוניות של מרכיביה.

אבל אז התעוררה בעיה: ההכשר לא היה מקובל על יתר חברי הכנסת החרדים.

למזלם של הש”סניקים (ושל אנשי לשכת ראש הממשלה), החרדים החליטו להבריז, איש איש וסיבותיו עמו, כך שלא היה צורך להזדקק לשירותי חמגשיות של בד”צ העדה חרדית.

5.

אם שאלתם, ואני די בטוחה שלא, איש לא ביקש מדוד ביתן משגיח של ‘בד”צ בית יוסף’, גם לא חמגשיות של ההכשר שהיה קרוב לליבו של הגר”ע זצ”ל. גם לא ביקשו את הכשר ‘נווה ציון’, ארגון הכשרות של חכם שלום כהן, יו”ר מועצת חכמי התורה.

כי משהו חדש מתחיל בשנים האחרונות, לא רק כססמה בבית היהודי.

משהו חדש התחיל כבר מזמן גם בש”ס. אם הדבר עבר לכם מתחת לרדאר.