בג”ץ נגד הראשל”צ על ‘הגט מצפת’: לא לקיים את הדיון בביה”ד הגדול

השופט אליקים רובינשטיין מתח ביקורת על החלטת הראשל"צ לדון מחדש בעתירה שהגיש אברך מבני ברק בכשרות גט שקיבלה עגונה מבעלה ה'צמח' • "איזה מעמד יש לו בסיפור הזה? להביא 11 דיינים לדיון מורחב?"
יוסף גרינבוים
י"ג טבת התשע"ז / 11.01.2017 14:08

בג”ץ דן היום (רביעי) בעתירה של אישה נגד בית הדין הרבני הגדול בנשיאות הראשל”צ הגר”י יוסף, המבקש לדון בערעור שהוגש על ‘הגט מצפת’ – גט שקיבלה מבעלה הנמצא בתרדמת כ’צמח’.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, מתח ביקורת על החלטת הראשל”צ לדון שוב בכשירות בגט, שכבר ניתן לאישה והתיר אותה מעגינותה.

בג”ץ הורה שלא לקיים במשך 21 ימים דיון בבית הדין הגדול, עד להכרעה בעתירה שהגישה האישה. בתקופה הזו יתנהלו מגעים בין בית הדין הרבני הגדול ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

“בית הדין הוא אינו מקום לסימפוזיונים אלא להכרעה בדין. עשה ימי עיון, כתוב מאמרים, אבל למה להתעסק עם זה?” שאל השופט רובינשטיין.

רובינשטיין שאל את היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים – האם הוא מכיר מקרה מהעבר שבו הגיע אדם מהרחוב שלא שייך לתיק, מגיש ערעור ובית הדין דן בזה?

”היו מראים לו את הדלת מיד. מי היה נוגע בזה? איזה מעמד יש לו בסיפור הזה? להביא 11 דיינים לדיון מורחב? אני מבין שזה ויכוח הלכתי, מאה אחוז, אבל בהליך בבית הדין?”

יועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים הודה כי אינו מכיר מקרה כזה מהעבר.

הפרשה החלה בשנת 2014 – כאשר שבע שנים לאחר תאונה קשה שהותירה את בעלה במצב של ‘צמח’, פסק הרכב של שלושה דיינים בראשות הרב אוריאל לביא מבית הדין בצפת, בפסק דין חדשני, כי העגונה מצפת תקבל גט מבעלה  באמצעות של ‘גט זיכוי”.

זמן קצר לאחר קבלת הגט, הגיש ראובן כהן, אברך מבני ברק, שכלל אינו קשור לזוג, ערעור לביה”ד הרבני הגדול, כנגד פסיקת הדיינים של צפת.

נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, החליט לפני כחודשיים לדון בגט ולכנס הרכב מלא של בית הדין הרבני הגדול לצורך הדיון בערעור.

בעקבות כך הוגשה העתירה של האישה לבג”ץ.

היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, הודיע אתמול כי הוא מתייצב ומגיש עמדה בעתירה לבג”ץ נגד הדיון בערעור על ‘הגט מצפת’.

לדעתו של היועץ המשפטי יש לדחות את העתירה על הסף, שכן מגיש הערעור על הגט, שלא היה בעל דין בהליך בבית הדין האזורי, אינו בעל מעמד להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.

לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה יש מקום לקבוע כבר עתה, כי אין לקיים דיון בנושא לפני בית הדין הרבני הגדול, אף לא לצורך בירור “מקדמי” של שאלת מעמדו של המערער.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות