עשיתי בוררות בחוץ לארץ. האם היא תקפה גם פה בישראל?

נוכח ״צמצומו״ של הכפר הנקרא כדור הארץ, הרי לעיתים נערכות בוררויות שהן רלוונטיות לביצוע בישראל, אך מטעמים שונים נערכו בחו״ל.

לעיתים בוררויות אלו הן בוררויות בהן מעורבות חברות בינלאומיות בעלות סניפים בישראל ו/או עובדים בישראל, אשר לתוצאת הבוררות השלכה ישירה על גורמים בישראל, ונדרשת אכיפת הבוררות בישראל. יכול גם כי בוררויות שעל פי דין תורה יערכו בחו״ל, אך לתוצאתן השלכה לגבי נכסים או אנשים/ישויות משפטיות שונות בישראל. אף במקרה זה נדרשת אכיפת הפסק בישראל.

מדינות שונות ברחבי הגלובס ערות למצב זה ומאחר וכלי הבוררות הינו נפוץ במדינות שונות ובין גורמים עסקיים, נתנו דעתן לצורך ביצירת כללים ואמנות לשם הסדרת הסוגיה.

האמנה הידועה ביותר ואחת המקיפות, אם לא המקיפה ביותר, ידועה בתור ״אמנת ניו יורק״. אמנת ניו יורק אומצה בישראל – כפי שאומצה במדינות רבות.

בוררות בארץ לעומת בוררות חוץ

בדומה לפסק בוררות שניתן בארץ, גם פסק בוררות שניתן בחו״ל – ״פסק בוררות חוץ״ שמו – אינו ניתן לאכיפה אוטומטית בארץ ויש להקדים ולאשרו בפני בית המשפט המוסמך, על מנת ״להעלותו״ לדרגת פסק דין הניתן לאכיפה באמצעות רשויות האכיפה והביצוע השונות.

המועד להגשת בקשה לאישור פסק בוררות חוץ, שונה מזה של פסק בוררות שניתן בארץ.

על פי סע׳ 27 לחוק הבוררות בשילוב עם סע׳ 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, לענין פסק בוררות שניתן בארץ, הרי שלא יזדקק בית משפט לבקשה לביטול פסק בוררות שהוגשה בחלוף 45 ימים ממועד שבו נמסר הפסק לצד המבקש את ביטולו. הגבלה נוספת – חלוף 15 ימים מיום שנמסרה לצד המעונין לבקש את הביטול הבקשה לאישור פסק הבוררות – אך לא יותר מ- 45 ימים ממועד מסירת הפסק לו.

אולם, שעה שהמדובר בפסק בוררות חוץ קובע סעיף 29 א׳ לחוק הבוררות, כי בקשה לאישור או ביטול פסק בוררות חוץ שחלה עליו אמנה שישראל צד לה ואשר קובעת הוראות לענין זה, תוגש ותידון בהתאם לאותן הוראות. היינו, יש לבחון היכן ניתן הפסק, האם ישנה אמנה שישראל צד לה, מהי הפרוצדורה הקבועה באמנה ובהתאם לכך יקבע המועד להגשת בקשה לאישור או לביטול.

למה זה חשוב?

הדבר יכול להיות אקוטי לשני הצדדים – הזוכה והמפסיד, מבקש האישור או מבקש הביטול – שעה שמבקש האישור של פסק אשר ניתן בארץ יכול להגישו בכל עת, וטוב יעשה אם יגישו בחלוף 45, ימים ממועד מסירתו לצד שיכול ויבקש לבטלו, ואילו כאשר המדובר בפסק חוץ יש לבחון היטב הדין והפרוצדורה, שם והאמנה החלה, שכן יכול ומבקש האישור יפסיד את המועד לאשרו, שכן בשונה מהדין בארץ, קיימת מגבלת מועד להגשת הבקשה לאישור.

כך גם מבקש הביטול – יכול והמועד שונה מזה שבחוק לגבי פסק בוררות שניתן בארץ הן לחיוב – היינו מועד ארוך יותר ממגבלת 45 הימים, או 15 יום ממועד הגשת הבקשה לאישור במגבלת 45 ימים – או לשלילה – היינו מועד קצר יותר.

יש לבחון היטב, מייד עם מתן פסק בוררות חוץ, עם בעלי מקצוע בדבר הדרכים לביצועו של פסק חוץ בישראל.

מה בדבר סעדים זמניים?

לעיתים ניתנים סעדים זמניים במסגרתה של בוררות.^[1] שעה שהמדובר בבוררות בחו״ל, יכול גם כן צד לקבל סעדים זמניים שם.

מה יעשה צד שניתן לזכותו סעד זמני – למשל צו מניעה?

משרדנו טיפל לאחרונה במקרה דומה לפיו, לקוח המשרד, במסגרת בוררות הנערכת בחו״ל, בקש כי צו מניעה אשר נפסק לזכותו, יקויים מיידית בישראל עוד בטרם ניתן פסק הבוררות הסופי בחו״ל.

מחד, יכול אותו צד לאשר צו המניעה בישראל כפסק ביניים במסגרתו של אישור פסק חוץ. אולם, אליה וקוץ בה, עד שיאושר הפסק וככל והצד שכנגד לא ימלא אחריו, הרי יחלוף זמן אשר ככל הנראה יהפוך את צו המניעה – אשר בעיקרו הינו סעד מיידי – לבלתי רלוונטי.

במקרה זה, יכול אותו צד להגיש בקשה לאישור פסק חוץ שהוא פסק הביניים שעניינו צו מניעה ולבקש במסגרתה של הבקשה סעד ביניים בישראל, הוא צו מניעה בישראל, עד שיוכרע ההליך המרכזי שהוא אישור פסק צו הביניים, שהוא צו המניעה.

לסיכום נאמר, כי האמור לעיל הינן רק חלק מיני רבות של סוגיות שונות ופתרונות שונים אשר הצורך להיזקק להליכים בארץ לשם אכיפת פסק חוץ מצריך.^[2]

יצוין, כי מאחר ואין מדובר בהליך תדיר – על אף שבעת האחרונה נוכח נסיבות הכפר הגלובלי הוא מצוי יותר ויותר – לעיתים נדרשים פתרונות מורכבים ויצירתיים לסוגיות שונות העולות במקרים כגון דא ורצוי להיוועץ בכל מקרה על נסיבותיו עם מומחים לדבר.

עורך הדין ציקי (צבי) וולפסון – הינו מייסד ושותף מנהל במשרד וולפסון ויינשטיין ושות׳, והוא מופיע תדיר בבתי דין ובבוררויות הקשורות בסוגיות עסקיות מסחריות.