בימין נשבר משלטון היחיד של ביבי
שני דברים עקיפים עשויים לצאת מהצעת החוק ישראל היום. ולא, לא מדובר בחוק עצמו, אשר קשה להאמין שיעבור את כל המשוכות.
הדבר הטוב האחד, שלמעשה כבר התרחש, הוא העמדת ראש הממשלה נתניהו אל מול מגבלות הכוח. אם בשנים האחרונות היה נדמה שהדמוקרטיה הישראלית הפכה לממלכת קינג ביבי, הנה המהלכים של השבועות האחרונים נראים קצת יותר כדמוקרטיה מתפקדת.
כבר בשבוע שעבר, כאשר הצליח ח״כ אלעזר שטרן, בגיבוי סיעת התנועה וגורמים נוספים בקואליציה, לכופף את ראש הממשלה (הצעת חוק הגיור שהפכה בסופו של דבר להחלטת ממשלה), אפשר היה להבין שדווקא מתוך הקואליציה ולא האופוזיציה, מצליחים לכרסם בשלטון הכמעט מוחלט של נתניהו בישראל בשנים האחרונות.
הדבר הטוב השני, שטרם התרחש ורחוק מהשלמה: האינטרסים הנמצאים מאחורי ידיעות אחרונות יחשפו גם הם.
למרבה הצער, אופי הסיקור בישראל היום – צווחני ולא עובדתי – אינו מאפשר לבור מוץ מתבן, אבל גם אחרי שהמו״ל שלהם, שלדון אדלסון, הודה שלמעשה אינו יכול לסבול עיתונות, נמצאים שם בכל זאת עיתונאים עם ותק ואולי ירצו להוכיח שהם דווקא אוהבים עיתונות, ובעיקר עובדות ותחקירים.
יהיה זה מעניין לקרוא שם מידע, מבוסס, ממוסמך על קשרי הון-שלטון-עיתון, אבל אם אפשר בבקשה מהם: קצת פחות צבע ועיטורים.
בחזרה לנקודה הראשונה: בניגוד לתחושת המצור והאווירה בלשכת ראש הממשלה, כאילו העיתונות בישראל מנהלת נגדו קמפיין מסוים, הרי נתניהו הוא באמת אחד מראשי הממשלות החזקים ביותר שהיו בישראל אי פעם.
העיתונות אינה ממש נשכנית, ואפילו לא נלחמת. היא לעיתים מתרפסת בפני הצבא, מתבטלת בפני שררה ודווקא נתניהו הוא הנהנה המרכזי מכך בשנים האחרונות, הרבה גם בזכות ישראל היום, רשות השידור ועוד.
לכן, הדבר שניתן ללמוד היום מן הקריאה הטרומית בהצבעה על חוק ישראל היום, היא שגם אנשים בימין, גם אנשים שהם בני ובנות הליכוד – כמו יאיר שמיר, עוזי לנדאו, אורלי לוי-אבקסיס – לכולם נשבר מן האופי הריכוזי של השלטון. הם אולי חולקים עם ראש הממשלה הסכמה אידיאולוגית בנוגע לאיומים הנוראיים על ישראל או שלמות ירושלים המאוחדת, ויתכן שגם הם כמוהו רוצים לספח את השטחים (אני לא ממש בטוחה מה הוא רוצה, כי יש פער בין הצהרותיו למעשיו), אבל נשבר להם משלטון היחיד.
אגב – איך זה שבנט ברח?
זה היה הדבר אולי הכי מעניין שקרה היום בכנסת. שני העריקים לשעבר מתוך לשכתו של נתניהו, שר הכלכלה נפתלי בנט וח״כ איילת שקד, שהיו ליכודניקים (היא בפועל, הוא בנטייתו) עשו סיבוב פוליטי מרהיב של ויכוחים והתנגדות לראש הממשלה, הם עולים כפורחים בבית היהודי, רק כדי להשלים סיבוב של 360 מעלות ולהופיע בפנינו בתחפושת הבאה שלהם – כמתרפסים?
